תושבת בת ים תקבל פיצויים מעיריית חולון בעקבות נפילה על מדרכה משובשת

דרגו את המאמר

עירייה טענה כי מדרכות אינן אזור סטרילי – האם הסרת המפגע מעידה על אחריותה?

האם עירייה אחראית לתקן את המפגעים בשטחה ועד כמה רחבה אחריות זו? כיצד יכולה אפוא עירייה לדעת על כל הגורמים השונים העלולים לפגוע בעוברים בשטחה? להלן תביעה לדוגמא אשר הוגשה כנגד עיריית חולון בגין נפילה כתוצאה ממדרכה משובשת.

התובעת טענה כי ביוני 2006, בסביבות השעה עשר בערב, חזרה היא לביתה בבת ים מביקור אצל דודתה הגרה בחולון. אל התובעת התלוותה באותו הערב גם אחותה. בעוד השתיים הולכות ברחוב אהרונוביץ בעיר, נפלה התובעת ונגרמו לה נזקי גוף שונים.

התובעת טענה כי בעודה שכובה על המדרכה, היא הבחינה כי קיימת מרצפת בולטת אשר היוותה חלק משורה של מרצפות בולטות ועקומות. לדבריה, במדרכה נוצר מעין גל אשר התרומם באמצע המדרכה, ולא ניתן היה להבחין בו במהלך הליכה רגילה. התובעת הוסיפה לכך את התנאים בעת התאונה – חושך, צמחייה והעדר תאורה הולמת. אחותה של התובעת תמכה בתצהירה בגרסה זו.

התובעת מצרפת תמונות ומגישה תלונה לעירייה

התובעת צירפה לכתב תביעתה תמונות של מקום הנפילה אשר צולמו על ידי זמן קצר לאחר התאונה, באור יום. מדובר אפוא במדרכה רחבה באופן יחסי, כאשר בקרבת גומה בה נשתל עץ קיימת מעין התרוממות של המדרכה (כנראה בגין שורשיו של העץ).

התובעת הצהירה כי היא הודיעה לעירייה על המפגע וזמן קצר לאחר מכן המפגע תוקן. העירייה חלקה על קבלת ההודעה מהתובעת, אך הסכימה כי המפגע המדובר תוקן. למעשה, המדרכה תוקנה בין מועד התאונה למועד הגשת התביעה.

אחריות העירייה, מאין?

בין העירייה לבין ההולכים בשטחה המוניציפאלי קיימת חובת זהירות מושגית. העירייה מחויבת, מתוקף אחריות זו, לדאוג לתקינותם של המקרקעין הנמצאים בשטחה. במידה ויש במקרקעין אלו מכשולים שונים, מוטל על העירייה לפנות להסרתם ותיקונם המיידי.

אחריות זו נובעת הן מסעיף 35 לפקודת הנזיקין, והן מכוח הוראות סעיף 235 לפקודת העיריות. סעיף 235(2) קובע כי עירייה תדאג לתיקונו, הזלפתו, ניקויו, תאורתו וניקוזו של רחוב אשר איננו מהווה רכוש הפרט.

האם העירייה הייתה חייבת כלפי התובעת גם בחובת הזהירות הקונקרטית? דהיינו, האם באי תיקון המדרכה המדוברת, יצרה העירייה סיכון בלתי סביר בפני ציבור המשתמשים בדרך?

      קראו עוד על פיצויים מעירייה:

• תביעה נגד עיריית הרצליה בעקבות מעידה על מדרכה משובשת
• עיריית ירושלים תפצה אזרח שמעד בגלל מדרכה משובשת
• אחריות רשויות- תאונה ברחוב

עיריית חולון כפופה לאמנת שירות חיצונית לתושבים. על פי אמנה זו, העירייה מחויבת לתקן מפגעים בשטחה בתוך 14 ימים מעת קבלת הודעה לגביהם. כמו כן, עיריית חולון מפעילה מערך שלם אשר מטרתו הינה להסיר מפגעים ברחבי העיר. בנוסף, העירייה מפעילה מוקד עירוני לקבלת קריאות מהתושבים אשר מאוייש 24 שעות ביממה.

כוננים של אגף התשתיות פועלים 24 שעות ביממה ותפקידם, בין השאר, הינו לטפל במפגעים לפי קריאות המוקד. בנוסף, עיריית חולון טענה כי היא מפעילה סיירת מוקד וסיורים שוטפים, לצורך עריכת ביקורות יזומות ושגרתיות ברחבי העיר (לסריקה שיטתית לאיתור מפגעים בשטח העיר וסילוקם).

ב"כ העירייה הפנה את בית המשפט לפסק דין אשר ניתן בבית המשפט העליון על ידי השופט זיילר. בפסק דין זה (ע"א 4344/97 כהן ג'ני נ' עיריית רמת גן) נפסק כי מדרכות ורחובות עיר אינן משטח סטרילי ואין להתייחס אליהם בתור מקומות בהם אין בליטות, גלים, סדקים ושיפועים", ומוסיף השופט זיילר, "לא כל סטייה מיושר מתמטי של מפלסי דרכים היא מפגע".

בית המשפט דחה טענה זו. העובדה שהעיירה תיקנה את המפגע, בין מועד התאונה לבין מועד הגשת התביעה, מעידה על כך שמדובר היה במפגע שראוי להסירו. "בפעולה זו יש משום כהודאה בקיומו של מפגע המחייב תיקון, שאין להסכין עם קיומו", נכתב בפס הדין.