מכסה ביוב פתוח גרם לתאונה - האם האחריות רובצת לפתחה של העירייה?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 4.0 מתוך 5

תביעה של קשיש כנגד עיריית רחובות בגין נפילה לאחר התקלות במכסה ביוב פתוח

בעבר, בתי המשפט נהגו לצמצם את מידת האחריות של רשויות המדינה והעיריות על אירועים נזיקיים שהיו מתרחשים ברחובות העיר. דוגמה לשינוי המגמה שהתחילה לפני כמה עשרות שנים, ניתן לראות על פי פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב. מדובר בפסק דין במסגרתו דן בית המשפט במקרה בו עיריית רחובות נתבעה על ידי קשיש שנפל ברחוב כתוצאה מליקוי במדרכה.

הקשיש הלך בתוך תחומי העיר רחובות, כאשר לפתע לטענתו, נתקל בשקע שהיה על המדרכה ונפל. נפילתו של התובע גרמה לפציעתו באף, במצח ובצוואר. התובע פונה לבית החולים ושם נקבע לו קיבוע של חוליות בצוואר. כתוצאה מהנפילה, התאשפז התובע במשך 3 שבועות במחלקה הכירורגית, ולאחר מכן הועבר למחלקה הגריאטרית.

הקשיש תבע את עיריית רחובות על פי עוולת הרשלנות והפרת חובה חקוקה. המשפט שהתנהל פוצל מבחינה דיונית כך שנקבע כי קודם ידונו בשאלת האחריות, ורק לאחר שתיקבע שאלת האחריות, ידון נושא הנזק. מאמר זה, ידון בנושא אחריותה של עיריית רחובות לנזקיו של התובע, מבלי לדון בשאלת גובה הנזק.

המחלוקת העובדתית

התובע סיפר בעדותו כי הלך לכיוון הסופר, ומספר מטרים לפני הכניסה לתחנת המשטרה, הוא נתקל במכסה ביוב שלא היה מסודר. לאחר שהתובע נפל באזור הביוב, האזור שופץ. העדים מטעם העירייה העידו כי במקום נפילתו של התובע המדרכה הוחלפה ובור הביוב בוטל. העירייה טענה כי נפילתו של התובע נבעה בשל מצבו הרפואי ולא בשל השקע שהיה על המדרכה.

בית המשפט ציין כי הוא נותן אמון בגרסתו של התובע, כי הנפילה התרחשה לאחר שנתקע בשקע המדרכה. גרסתו לא רק הייתה אמינה, אלא גם נתמכה בעדויותיהם של העדים מטעם העירייה, שטענו כי המדרכה במקום הוחלפה. לכן, בית המשפט דחה את הגרסה כי המפגע לא היווה מכשול של ממש, וזאת גם על סמך הצילומים ממקום התאונה, שהוגשו לפניו.

התרשלות העירייה

בית המשפט ציין כי אין מחלוקת על כך שהעירייה חבה בחובת הזהירות כלפי קבוצת הולכי הרגל, שמתהלכים ברחובותיה של העיר. חובה זאת נגזרת מיכולתה של העירייה לצפות נזקים שעשויים להיגרם להולכי הרגל, ומכוח החובה המוטלת עליה על פי דין לתקן אותם.

נכון להגיד שאי אפשר להביא את המדרכות למצב בו הן מהוות שטח סטרילי, ולא ניתן להגיע למצב בו יהיו חסרות סיכון לחלוטין. אבל, במקרה של מכשול בדרך, דוגמת זה שהיה כאן, יש חובה לתקנו. נוסף לכך, לאור ההתרחשות העובדתית, נראה כי הנטל עובר לכתפיה של העירייה, להוכיח כי אין היא התרשלה בנושא. לא ניתן להגיד שהעירייה עמדה בנטל, ולכן הקביעה כי היא התרשלה מתבקשת.

חבותם של הרשויות המקומיות, ומידת אחריותם על מפגעים בכביש, נדונה מספר פעמים בבתי המשפט. בית המשפט למד על פי התמונות שהוצגו בפניו, כי מדובר במפגע שהוא ברור ומסוג המפגעים שעלולים לגרום לפציעתם של הולכי הרגל. הסיכון להולכי הרגל במקרה זה, אינו סיכון בגדר הרגיל ויכול לגרום לנפילתו של כל אדם.

הקשר הסיבתי

השאלה העיקרית שבמחלוקת, הינה האם הנפילה נגרמה כתוצאה מהפגם במדרכה או בגלל מצבו הרפואי של התובע? בית המשפט מינה עד מומחה אשר נתן את חוות דעתו בתחום האורטופדי. המומחה טען כי לא ברורה הסיבה לנפילתו של התובע, והוא נוטה להניח שהנפילה נבעה מאיבוד שיווי משקל ללא התערבותו של גורם חיצוני. ההתרשמות של המומחה נבעה מהמסמכים הרפואיים שהוגשו לו, בהם נקבע כי התובע סבל בעבר מסחרחורות וחוסר שיווי משקל.

למרות חוות דעת זו, בית המשפט סבר כי התובע הוכיח התקיימותו של קשר סיבתי בין המפגע ונפילתו. עדותו של המומחה אינה שוללת את האפשרות כי נפל כתוצאה מה"התקלות" במדרכה, וזאת בשל העובדה כי אין הוא נוירולוג אלא אורטופד. התובע הצליח להוכיח כי נהג ללכת על המדרכה מספר פעמים בעבר, ולא התרחשה שום במקרים הללו. לכן, בית המשפט מקבל את גרסתו של התובע כי הסיבה לנפילתו הייתה המפגע בכביש.