תביעת פיצויים בגין פגיעה בפרטיות

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

הזכות לפרטיות היא זכות חוקתית מהמעלה הראשונה. כך קובע סעיף 7 (א’) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כי ’כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו’. כב’ הנשיא א’ ברק כתב על הזכות לפרטיות כי היא מהחשובות שבזכויות האדם בישראל.

ב-1981 נחקק חוק הגנת הפרטיות. הפרטיות הוגדרה בחוק (סעיף 2) באופן שאינו "מכסה" את כל מקרי הפרטיות המקובלים. החוק עצמו קבע הסדר מקיף באשר לפרטיות , עוד קבע החוק כי הפגיעה בפרטיות היא עוולה (סעיף 4) ועבירה (סעיף 5). ב-1992 הוכרה הפרטיות כזכות חוקתית בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (סעיף 7).

פיצויים בגין פגיעה בפרטיות

סעיף 29 א’ (ב’) לחוק הגנת הפרטיות קובע כי במשפט בשל עוולה אזרחית, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק. במקרה שבו הוכח כי הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור באותה פסקה, בלא הוכחת נזק.

בדברי ההסבר להצעת החוק שקדמה לחיקוק ההוראה המאפשרת פסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק נכתב כי פגיעה בפרטיות בדומה לפגיעה בשמו הטוב של אדם על ידי פרסום לשון הרע היא פגיעה שקשה להוכיח את שנגרם בעקבותיה ולכמת אותו. לפיכך מוצע לאפשר לנפגע מעוולה אזרחית לפי סעיף 4 לחוק הגנת הפרטיות לקבל פיצויים בלא הוכחת נזק.

ניתן ללמוד גם מהכללים שנקבעו להערכת הפיצוי עבור הוצאת לשון הרע. בפרשת לימור אמר נ’ אורנה יוסף נאמר כי הפיצוי התרופתי בגין לשון הרע נועד להשיג שלושה יעדים:

• לעודד את רוחו של הניזוק שנפגעה בגין לשון הרע
• לתקן את הנזק לשמו הטוב
• למרק (to vindicate) את זכותו לשם הטוב שנפגעה בגין לשון הרע.

לשם השגתן של מטרות תרופתיות אלה אין להסתפק בפיצוי סמלי, אך גם אין להטיל פיצויים העולים על שיעור הנזק שנגרם. הפיצוי התרופתי לא נועד אך להצהיר על הפגיעה. הוא גם לא נועד להעשיר את הנפגע. הפיצוי התרופתי נועד להעניק פיצוי מלא על הנזק שנגרם – לא פחות ולא יותר.

כיצד נקבע הפיצוי?

הנשיא ברק נותן בפסק הדין כלים להערכת הפיצוי:

"בפסיקת פיצויים בגין לשון הרע יתחשב בית-המשפט, בין היתר, בהיקף הפגיעה, במעמדו של הניזוק בקהילתו, בהשפלה שסבל, בכאב ובסבל שהיו מנת חלקו ובתוצאות הצפויות מכל אלה בעתיד. הבחינה היא אינדיווידואלית. אין לקבוע "תעריפים".

בכל מקרה יש להתחשב בטיב הפרסום, בהיקפו, באמינותו, במידת פגיעתו ובהתנהגות הצדדים. אכן, התנהגותו של הניזוק לפני פרסום ולאחריו עשויה להוות אמצעי שבעזרתו ניתן לעמוד על נזקו. בדומה, התנהגותו של המזיק אף היא עשויה להשפיע על שיעור הנזק והערכתו. כך, למשל, התנצלות על דברי לשון הרע עשויה להקטין את הנזק שהם גרמו ובכך להשפיע על שיעור הפיצויים (ראו סעיף 19 לחוק).

חומרת הפגיעה ברגשותיו של הניזוק ובשמו הטוב נמדדת לעתים בחומרת מעשיו וביטוייו של המזיק. ודוק, אין בכך פיצוי עונשי. זהו נזק מוגבר המביא לפיצוי מוגבר (agrravated) בשל התנהגות המזיק. כך, למשל, מזיק היודע כי דבריו אינם אמת והעושה כל מאמץ בבית-המשפט להוכיח את אמיתותם, עשוי לגרום להגברת נזקו של הניזוק ובכך להגביר את הפיצוי שלו הוא יהיה זכאי."

לסיכום,

אם הנך סבור כי פגעו בפרטיותך ייתכן ומגיע לך פיצוי. מומלץ לפנות אל עורך דין להערכת סיכויי תביעתך במקרה של תביעת פיצויים בגין פגיעה בפרטיות.