תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו בטיול לילי בחיק הטבע

דרגו את המאמר

תביעה לפיצויים בגין נפילה בטיול לילי בחיק הטבע

האם ניתן להגיש תביעת פיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו למטייל במהלך טיול לילי בחיק הטבע? האם מדובר בעילה לתביעה נזיקית ומהו האיזון שיש לעשות בין סיכון ברור ומוכר בטיול, לבין רשלנות מצדם של המארגנים והאחראים לביטחונם של המטיילים?

התובעת, אישה מבוגרת, טענה כי נענתה למודעה אשר פרסם בית ספר שדה כפר עציון והצטרפה לטיול לאור ירח שנערך בחול המועד פסח. משתתפי הטיול היו בני גילאים שונים, וביניהם ילדים ומבוגרים. המטיילים הגיעו לנקודת האיסוף במכוניותיהם ולאחר שירדו מהרכבים, הובילה אותם המדריכה לתוך חורשה עבותה.

לטענת התובעת, המדריכה הלכה במהירות תוך שהמטיילים מנסים להדביק את הפער. במהלך ההליכה, דרכה התובעת על אבן וכתוצאה מכך החליקה ונפלה. בעקבות הנפילה, פנתה התובעת לקבלת טיפול רפואי ונאלצה להשתמש במתלה במשך 40 יום ולהזדקק לטיפולים פיזיותרפיים שונים. בעקבות כך, הגישה התובעת תביעה לפיצויים כנגד קיבוץ כפר עציון וחברת הביטוח המבטחת אותו.

מדובר בסיכון סביר בחיק הטבע

בית המשפט קבע כי דין התביעה להידחות. השופטים ציינו כי למרות שהתקיימה חובת זהירות מושגית בין המדריכה, כשלוחה של הקיבוץ, לבין התובעת, חובה זו לא הופרה. הלכה פסוקה היא כי עריכת טיולים לשם הכרת שבילי הארץ ואתריה ההיסטוריים, גם בחלקים פראיים, הינה בעלת חשיבות חינוכית. מדובר בפעולות אשר יוצרות קשרי שייכות, אהבה וכבוד בין המטיילים לבין חבלי הארץ השונים.

אי לכך, בתי המשפט נוטים שלא להטיל אחריות כבדה על מדריכים בכל מקרה, וזאת בכדי למנוע מצב בו מדריכים אלו ימנעו מעריכת סיורים מחשש לתביעות נזיקין עתידיות.

      קראו עוד על תאונות בטבע:

• אחריות רשות הטבע והגנים בגין נפילה של מטייל מצוק, האמנם?
• אחריות רשות הטבע והגנים בנזיקין
• נפילה באתר הסחנה, האם פיצויים מרשות הטבע והגנים?
• פיצויים בגין טביעה באגם הכנרת

בפסק הדין נכתב כי פעילות בטבע כרוכה בסיכונים שונים וחובת הזהירות המוטלת על הגופים המארגנים טיולים אלו איננה חובה מוחלטת. השאלה אשר יש לשאלה במקרים כגון דא היא – האם מדובר בתאונה אפשרית בחיי היום יום, שהמשתתף בפעילות היה צריך להביא בחשבון, או שמא מדובר בסיכוני חיים בלתי רגילים?

קביעת גבולותיה של חובת הזהירות בטיולי טבע נעשית על ידי איזון בין המדיניות המבקשת לעודד את עריכת הטיולים לבין הסיכונים הצפויים למשתתף. איזון זה נערך על ידי הבחנה בין הסיכונים השונים ומידת הסיכון הכרוכה בהם. דהיינו, הבחנה בין סיכונים כגון בורות פתוחים או מדרונות תלולים, מהם ניתן להזהיר ואותם יש לגדר, לבין סיכונים כגון בורות טבעיים או אבנים אשר נמצאים בכל מקום בחיק הטבע.

במקרה דנן, בית המשפט קבע כי מדובר במסלול מסומן ומוגדר אשר איננו מוגדר כמסלול למטיבי לכת או מסלול בדרגת קושי רבה. עסקינן בדרך המתאימה למשפחות ואין בהליכה בה כדי ליצור סיכון בלתי סביר.

מבחינת עריכת הטיול בלילה, בית המשפט קבע כי התובעת הייתה צריכה לקחת עובדה זו בחשבון כאשר הגיעה לטיול מלכתחילה. "אדם היוצא לטיול צריך להביא בחשבון את הסיכונים האינהרנטיים הכרוכים בהליכה בחיק הטבע, ולשקול אותם, בין היתר בשים לב למגבלותיו הגופניות. הדבר נכון ביתר שאת לגבי טיולים ליליים, הנערכים לאור ירח, אשר אינם מתאימים בהכרח לכל אדם", נכתב בפסק הדין.