פציעה במשחק כדורעף חופים - פיצויים מהעירייה
| דרגו את המאמר |
|
עיריית אילת אחראית לפציעה במהלך משחק כדורעף בחוף
בית המשפט השלום באשדוד קבע כי עיריית אילת אחראית לנזקי גוף אשר נגרמו לאדם במהלך משחק כדורעף חופים אשר נערך בחוף מוגדר. התובעים טענו כי נסיבות התאונה והנזק אשר נגרם בגינה הוכחו על ידם על ידי עדויות אמינות, חופפות ומדויקות. לטענתם, במגרש הכדורעף היה בור בעומק של כ-20 ס"מ ובמהלך המשחק נתקלה רגלו של התובע וקרסולו נשבר.
לשיטתם של התובעים, עיריית אילת הייתה צריכה לצפות כי באם במגרש מסוג זה יהיה בור, יכולים המשמשים במתחם להיפגע ממנו. בכתב התביעה נטען כי האחריות של עיריית אילת הייתה לדאוג שהמגרש יהיה חלק, ללא מהמורות או בורות, ועליה להעסיק אנשים מטעמה שידאגו לתקינות המשטח.
קראו עוד בתחום:
- תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו בטיול לילי בחיק הטבע
- תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לאחר נפילה במדרגות הנעות בקניון
- פסיקת כאב וסבל כאשר הנפגע לא מודע למצבו, האמנם?
- שוטר ירה על רעול פנים, האם פיצויים מהמדינה בגין נזקי גוף?
עיריית אילת טענה כי המקום בו נפגע התובע היה מרוחק כ-150 מ' מהים בעוד מגרש הכדורעף ממוקם 20 מ' מקו החוף. כמו כן, לטענתה, דאגה היא באופן סדיר לתקינות המשטח.
כמו בכל תביעה, גם כאן הונח נטל הראיה על כתפיו של הטוען לרשלנות. נטל זה מבטא את החובה המוטלת על בעל דין להוכיח את טענותיו ועליו לשכנע את בית המשפט בנכונותן. המחלוקת בין הצדדים הייתה אפוא כפולה – האם התובע הוכיח כי מקום קרות התאונה הוא חוף בניהול עיריית אילת (ולא חוף אחר כנטען על ידי הנתבעת), והאם עיריית אילת אחראית לנזקים שנגרמו לנפגע בחוף זה, במידה והתשובה לשאלה הראשונה הינה חיובית.
הוכחת מקום התאונה
בדו"ח חדר המיון, אשר נערך בסמוך לקרות התאונה, נכתב כי התובע נפגע בחוף הנמצא בחזקתה של עיריית אילת. כמו כן, מיקום תאונה זה הופיע גם במכתב אשר נשלח לעיריית אילת כשנתיים לאחר מכן על ידי בא כוחו של הנפגע. זאת ועוד, דו"ח של נהג האמבולנס אשר נערך במועד התאונה הצביע אף הוא על החוף הנטען על ידי התובעים.
עדי התביעה אמנם זיהו מספר פעמים חוף אחר בתור החוף בו אירעה התאונה, אך לא היה בכך בכדי לשמוט את הקרקע מתחת לגרסתם. השופטים ציינו כי העדים אינם תושבי ואילת והגיוני כי הם אינם מזהים את החוף המדויק על פי תמונות בלבד. לסיכום, נקבע כי התובע הוכיח שהתאונה אירעה בחוף הנמצא בחזקתה של עיריית אילת, ולא בחוף אחר הנמצא בבעלות פרטית (כפי שטענה הנתבעת).
האם עיריית אילת אחראית לנזק?
קביעה של אחריות אזרחית בעוולת רשלנות מעוררת למעשה שלוש שאלות עיקריות – האם המזיק חב חובת זהירות לניזוק, האם הופרה חובת הזהירות, והאם הפרת החובה היא שגרמה לנזק. עיריית אילת טענה כי נסיבות התאונה נותרו בערפל ולא הוכחו כדבעי.
- אחריות על כלב תוקף גם באופן זמני, האמנם?
- בעל עסק הורשע בגרימת מוות ברשלנות - תביעה נזיקית של בני המשפחה
- תביעה נגד האוניברסיטה בגן נזקי גוף במהלך יום הסטודנט
לטענתה, התובעים הציגו לוחות זמנים וגרסאות סותרות אשר אינם מתאימים לדו"ח חדר המיון. כמו כן, לא ברור כמה זמן שהו העדים בחוף עובר להתרחשות התאונה ולא הוצגו ראיות או חוות דעת מקצועיות של יועץ בטיחות בדבר מפגעים בחוף.
לשיטתה של עיריית אילת, ניתן היה ללמוד מעדות התובע שלא מדובר בבור של ממש אלא לכל היותר גומחה אשר יכולה להיווצר במגרש כדורעף בגין קפיצה או ניתור. עוד טענה הנתבעת כי משחק הכדורעף טומן בחובו סיכון טבעי כי מי שמשחק אותו עלול להיפצע.
משמעות מבחן התוצאה
ראשית, בית המשפט קבע כי נחה דעתו שהתאונה התרחשה בגין בור במגרש הכדורעף. השופט הגיע למסקנה זו על בסיס עדותו של הנפגע. עדות זו קיבלה גיבוי גם מהמסמכים הרפואיים בחדר המיון וגם משום שהנתבעת לא השכילה להפריך טענה זו על ידי עדות מטעמה. עדי ההגנה מטעם עיריית אילת העידו כי מילאו את המגרש בחול מספר ימים עובר לתאונה. עם זאת, שני העדים הודו כי לא היו במקום במועד התרחשות התאונה.
שנית, נקבע כי עיריית אילת הפרה את חובת הזהירות כלפי התובע וזאת כאשר לא דאגה לתקינותו ובטיחותו של מתקן הכדורעף הנמצא בשטחה.
בפסק הדין נכתב כי השאלה האם הופרה חובת הזהירות הינה חיובית ולו מפאת מבחן התוצאה. עובדתית היה במקום בור בגודל של 20 ס"מ אשר לא נוצר מקפיצות וניתורים שהינן חלק ממשחק הכדורעף. מבחן התוצאה אף הוכיח כי גם אם דאגה העירייה למלא את המגרש בחול מדי פעם, לא היה די בכך בכדי למנוע את הסיכון המדובר שהביא לגרימת הנזק דנן.
האם מדובר בסיכון סביר באירוע ספורט?
בית המשפט קבע כי יש לענות על שאלה זו בשלילה. ישנם סיכונים הכרוכים בפעילות ספורטיבית אך במקרה דנן מדובר במקרים של נפילה כתוצאה ממעידה או נחיתה לא טובה, התנגשות עם שחקן נוסף וכדומה. לא מדובר בסיכון אשר מקורו באי תקינותו הבסיסי של המשטח כתוצאה מרשלנות מצד העירייה.
"הנתבעת, כמפעיל סביר של החוף, הייתה אמורה לצפות את התרחשות הנזק, בעקבות קיומו של בור במגרש", נכתב בפסק הדין, "חפירת בורות על ידי מתרחצים בחוף הים, איננה תופעה נדירה. ילדים ולעתים אף בוגרים מרבים לבצעה וחייבת להיות מודעות גבוהה לאפשרות היווצרותם".
