אורח במלון החליק בבריכה ותבע פיצויים בגין נזקי גוף

דרגו את המאמר

בחודש יוני 2011, התארח התובע יחד עם אשתו וילדיו במלון בטבריה כאשר התכוון להיכנס לתוך הבריכה של המלון, החליק לפתע על שפת הבריכה וכתוצאה מכך נפל ונחבל קשות בגבו. התובע פנה לבית משפט השלום בהרצליה והגיש תביעת פיצויים נגד הנהלת המלון בגין נזקי גוף.

בסמוך לשפת הבריכה לא היו שטיחונים מונעי החלקה

לטענת התובע, במהלך חופשת הקיץ הוא הגיע עם אשתו וילדיו למלון ולאחר שהתמקמו נכנסו לבריכה. לאחר זמן מה הוא יצא מהבריכה ושהה מחוצה לה. בשלב מסוים, שב לבריכה ובעת שהגיע בסמוך למדרגות הבריכה החליק על הרצפה שהיתה חלקה ללא שטיחים מונעי החלקה, ונפל על המדרגות.

אשתו שהיתה עדה לתאונה בבריכה סייעה לו לקום ולהתיישב, תוך המתנה לאמבולנס שהוזעק למקום. התובע פונה לבית חולים, שם התלונן על כאבי גב. לאחר ביצוע בדיקות וצילומי רנטגן, הוא שוחרר עם הוראות להמשך מנוחה וטיפול רפואי. בהמשך טופל בקופת חולים ונקבע לו אי כושר לעבודה לתקופה של כחודש ימים. מומחה רפואי מטעמו העריך כי נגרמה לו נכות בשיעור של 10% בגין הגבלה בתנועות עמוד שדרה מותני.

הנתבעת טענה כי האורח רץ ופספס מדרגה לכן נפל

מנגד טענה הנהלת המלון כי על פי דוח הודעה על פגיעה שנערך ביום התאונה על ידי מציל הבריכה, התובע רץ לבריכה "פספס" את המדרגה הראשונה ונפל על הגב. עוד טענה שמסביב לבריכה קיים שטיח למניעת החלקה. 

בחקירתו הנגדית מסר המציל כי בסוף כל יום השטיחים נאספים ולמחרת שבים ונפרשים על שפת הבריכה. הנהלת המלון צרפה לכתב ההגנה תמונות שצולמו על ידי מי מטעמה. ומעיון בתמונות עלה כי הן לא צולמו במועד שבו צולמו התמונות שהוגשו על ידי התובע.

בתמונות שהוגשו על ידי התובע נראים שני שטיחונים המונחים על משטח הקרמיקה בצמוד לשפת הבריכה, אך לא מכסים אותו לחלוטין, בעוד שבתמונות שצרפה הנתבעת נראה שטיחון אחד בלבד המונח על משטח הקרמיקה, כשהוא מכסה באופן חלקי בלבד את המשטח.

בית המשפט קיבל את גרסתו של התובע לנסיבות התאונה, והשתכנע כי התובע החליק על שפת הבריכה אשר לא היתה מכוסה בשטיחונים. עוד סבר כי הנהלת המלון לא הקפידה על אופן הנחת השטיחונים סמוך לבריכה ובהיעדר שטיחונים קיימת סכנת החלקה ונפילה. כאורח של המלון, היתה מוטלת על הנתבעת אחריות לדאוג לביטחונו ושלומו של התובע, ולמנוע את הסיכון הטמון בהחלקה על משטח הקרמיקה.

בנוסף מצא בית המשפט כי יש להטיל על התובע רשלנות תורמת בשיעור של 20%, מאחר שהוא נכנס לבריכה ויצא ממנה עוד קודם לקרות התאונה, לכן היה אמור להיות מודע לסיכון להחלקה על משטח הקרמיקה.

בסופו של דבר קבע כי התובע זכאי לפיצויים בסך של 76,000 שקלים, בגין הפסד כושר השתכרות, עזרת צד שלישי ונזק לא ממוני. לאחר ניכוי אשם תורם, חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 60,800 שקלים, בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 23.6% והוצאות משפט.

ת"א 25195-09-12