דוור שננשך על ידי כלב, דרש פיצויים מבעליו

דרגו את המאמר

בעת חלוקת הדואר, ננשך הדוור על ידי כלבה מסוג אמסטף, ולכן הגיש תביעה לפיצויים נגד בעלת הכלב. הנתבעת הכחישה כי הכלבה שנשכה אותו שייכת לה, ובית משפט השלום בקריית גת, נדרש להכריע בעניין זה.

התובע, יליד 1967, שהינו דוור במקצועו, רכב במסגרת עבודתו על אופנוע, וכשהתקרב לביתה של הנתבעת, על מנת לשלשל את דברי הדואר בתיבה, היא בדיוק הגיעה עם רכבה ופתחה את שער חצר ביתה. שניות ספורות לאחר מכן, יצאה הכלבה, מסוג אמסטף, מהחצר, רצה לעבר הדוור, ונשכה אותו בקרסול.

בעלת הכלב הגיעה לסניף הדואר והתנצלה בפני הדוור

כתוצאה מהנשיכה, התובע נפל מהאופנוע ונגרמו לו נזקי גוף. לדבריו, בעלת הכלב צעקה על אמה, מכיוון שאפשרה לכלבה לצאת מהחצר, ואף רדפה אחרי הכלבה עד שהצליחה להכניסה לביתה. כמו כן, לאחר כמחצית השעה, הגיעה הנתבעת לסניף הדואר בו הוא מועסק, ובנוכחות עובדים רבים, היא התנצלה על המקרה שאירע וביקשה שלא יגיש נגדה תלונה במשטרה.

התובע טען כי הכלבה שנשכה אותו, השייכת לנתבעת, היא בעלת דפוס התנהגות תוקפני. לטענתו, בעלת הכלבה לא השגיחה עליה, ואפשרה לה לרוץ החוצה חופשיה, ללא מחסום על פיה, ואף לא דאגה להציב שילוט מתאים על שער החצר, המזהיר מפני הסכנה.

הנתבעת הכחישה שכלבתה נשכה את הדוור

מנגד הנתבעת הכחישה את המיוחס לה, וטענה כי לא היתה עדה לאירוע הנשיכה. לדבריה, הדוור ננשך על ידי כלב אחר שהיה במקום. עוד הוסיפה כי כלבתה מוגדרת כמעורבת, ולפיכך אינה בגדר מסוכנת. עוד ציינה כי הכלבה מאוד נוחה ונעימה ומעולם לא תקפה איש ואדם זר, והיא בני משפחתה דואגים שלא תצא מהחצר ללא ליווי, בשל החשש לפגיעה ממכוניות, ומכלבים משוטטים.

בעת חקירתה הנגדית, הצהירה הנתבעת, כי לאחר המקרה, היא נסעה לקופת חולים, ובדרך עצרה בסניף הדואר על מנת לדרוש בשלומו של הדוור שננשך על ידי כלב, וכאשר נכנסה פנימה, החלה סביבה התקהלות של עובדים, שחלקם התנפלו עליה, לכן היתה נסערת ואף החלה לבכות.

בית המשפט קיבל את גרסתו של הדוור

לאחר שמיעת טענות הצדדים, העדיף בית המשפט את גרסתו של התובע, וקבע כי הוא ננשך במהלך חודש מאי 2009, בעת חלוקת הדואר בביתה של הנתבעת, על ידי כלבתה. עוד השתכנע כי בעלת הכלב ניסתה להגיע להסדר כלשהו, על מנת שלא תוגש נגדה תלונה, ושכלבתה לא תילקח ממנה.

התובע טען כי כתוצאה מאירוע הנשיכה הוא נעדר מעבודתו למשך 25 ימים, ומאז הוא סובל מכאבים בקרסול הרגל, ממגבלה בתנועה ומצלקת מכערת, על כן דרש לקבל פיצויים בסך של 50,000 שקלים, עם זאת הוא לא הגיש כל חוות דעת של מומחה רפואי להוכחת נזקי הגוף של ממש.

בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי התובע זכאי לפיצויים מהנתבעת בסך של 25,000 שקלים, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

ת"א 40934-02-10