האם אחות בבית חולים הותקפה בשל העדר אבטחה במוסד הרפואי?

דרגו את המאמר

תביעת אחות כנגד בית חולים בעקבות תקיפת במוסד הרפואי

(נצ') 2793/07 תא (נצ') 2793-07 ניסן תקווה נ' ביה"ח הממשלתי זיו

אלימות כלפי צוותים רפואיים ברחבי הארץ הפכה לאחרונה למכת מדינה של ממש. מדי מספר שבועות, מתפרסמים באמצעי התקשורת דיווחים שונים אודות תקיפה של רופאים, אחיות, טכנאים ואנשים נוספים בבתי החולים. השופטת נבילה דלה מוסא, מבית משפט השלום בנצרת, התייחסה לכך בפסיקתה - "בני אדם פונים מדי יום למוסדות רפואיים לשם קבלת טיפול. מרביתם משתחררים כעבור תקופה מסוימת. ומקצתם משחררים את נפשם במוסד הרפואי ואינם זוכים לראות עוד אור יום. לדאבוננו, בני משפחתו של מטופל, אשר מתקהלים סביבו בשעותיו האחרונות, עלולים לנקוט באלימות כלפי הצוות הרפואי, וזאת תוך כדי סערת רגשות".

האם אחות, העובדת בבית החולים "זיו" בצפת, זכאית לפיצויים לאחר שהיא הותקפה על ידי בני משפחה מצפון הארץ שקרובת משפחתם נפטרה במוסד הרפואי? להלן פסק דין אשר זהו עניינו.

עובדות המקרה היו כדלקמן. התובעת עבדה בבית החולים בתור אחות ואחראית משמרת. ביוני 2005, מטופלת מסוימת פונתה לחדר המיון בבית החולים, ולאחר מכן היא הועברה למחלקה פנימית א', המחלקה בה התובעת עבדה. לפתע, בשעת ערב, מצבה הרפואי של המטופלת החל להתדרדר. התובעת חשה למקום וביצעה במטופלת טיפולי החייאה. כמו כן, היא ביקשה מבני משפחתה של האישה, אשר שהו במקום, להזעיק לחדר רופא.

      קראו עוד בתחום:

• תקיפה בעבודה - האם תאונת עבודה?
• תקיפה בעבודה על ידי אדם אלמוני - האם תאונת עבודה?
• האם תקיפה של נושים היא תאונת עבודה?
• ריב בין נהגים - האם פיצויים בגין תקיפה?

בני המשפחה, במקום להזעיק את הרופא לחדר, החלו לתקוף באלימות קשה את האחות. חלקם פרץ לחדר של המטופלת תוך שבירת הדלת, וחלקם הכה את האחות תוך איומים שהיא תמות במידה והמטופלת תמות. בסופו של היום, רק בזכות העובדה שרב פיקוד הצפון שהה במקום בחדר סמוך (בשל מחלת אימו), היה ניתן לחלץ את התובעת מבית החולים. בעקבות האירוע, האחות הגישה תביעה כנגד בית החולים. האחות טענה כי נגרמו במהלך התקיפה ולאחריה נזקי גוף שונים. לדבריה, היא החלה לסבול בעקבות התקיפה ממצוקה נפשית, היא נעזרה בפסיכולוג ופסיכיאטר, ונזקיה הגופניים והפסיכולוגיים היו רבים. לדאבונה, בית המשפט דחה את תביעתה.

התובעת הציגה ארבע טענות עיקריות:

1. בית החולים לא קבע נוהלי אבטחה ולא אכף אותם.
2. בני משפחתה של המטופלת שהו בחדרה של האחרונה מעבר לשעות הביקור, ולא פונו מהמקום.
3. לא היה במקום צוות מאבטחים, וכך גם לא בסמוך.
4. לא נקבע כל נוהל לשם הגנה על הצוות הרפואי מפני אלימות מטופלים ובני משפחותיהם.

בית המשפט דחה כאמור את התביעה. בפסק הדין נקבע כי תקיפה של עובד על ידי צד שלישי איננה מאפיינת רק את תחום הרפואה והיא יכולה להתרחש בכל מקום עבודה. דהיינו, במובן מסוים, מדובר באירוע אשר היה ניתן לצפות אותו במובן הטכני של המילה.

נוכחות מאבטחים לא הייתה, בהכרח, מונעת את הנזק

עם זאת, נקבע כי בנסיבות המדוברות הוכח שבית החולים לא היה יכול לצפות שבני משפחתה של המטופלת ינהגו באופן כה אלים כלפי התובעת ואירוע התקיפה היה "ספונטני". התובעת טענה כי בית החולים ידע שמדובר ב"משפחה לא נעימה" (הדברים באו לידי ביטוי בעדות של אחות נוספת). עם זאת, נקבע כי המרחק בין היות המשפחה "לא נעימה", לבין צפיית תקיפה כה חמורה, היה רב.

בנוגע לאבטחה ה"לקויה", בית המשפט קבע כי אמנם הייתה נוכחות דלה של מאבטחים בבית החולים, אך גם מאבטחים נוספים לא היו יכולים בהכרח למנוע את התרחשות האירוע. דהיינו, לא הוכח קשר סיבתי בין הטענות בדבר האבטחה הלקויה לבין הנזקים שנגרמו לאחות. האחות העידה בעצמה כי היה מדובר בתקיפה ספונטנית ובלתי צפויה, אשר נמשכה בין דקה לחמש דקות. לסיכום, בית המשפט קבע כי יש לדחות התביעה.