תביעה ייצוגית נגד תנובה בגין סיליקון בחלב
| דרגו את המאמר |
|
החל משנת 1994 תנובה הוסיפה סיליקון לחלב דל שומן, במשך כשנה וחצי ושיווקה כ- 13 מיליון ליטרים של חלב 1% בתוספת כימיקלים מסוכנים, זאת בניגוד לתקן הישראלי, מבלי שעובדה זו סומנה על אריזות החלב, כנדרש לפי החוק וללא דיווח למשרד הבריאות.
כאשר נחשפה הפרשה תנובה הוסיפה חטא על פשע והכחישה את העובדות וטענה כי מדובר בחלב נקי מתוספות.
תנובה החליטה לחסוך בהוצאות על חשבון בריאות הצרכנים
בדיעבד התברר כי הוספת הסיליקון נעשתה על מנת להתגבר על בעיה טכנית בתהליכי הייצור ושימשה להקצפה ואטימת האריזות לאחר המזיגה, חרף העובדה שניתן היה לפתור את המצב, באמצעות השקעה של כמה מאות אלפי דולרים והחלפת הציוד. עם זאת בחרה תנובה, לחסוך בעלויות ולשווק לקהל לקוחותיה הנרחב חלב עם תוספת סיליקון, שנחשד כחומר מסרטן, בו המינון עולה פי עשר על פי המותר בתקן החלב הישראלי ואסור באופן מוחלט לשתייה. הסיליקון נרכש בהסוואה כחומר ניקוי ותנובה לא ביצעה לאחר תהליך הייצור בדיקות ריכוז החומר בחלב, והסתמכה על חומר שקבלה מהספק הישראלי.
ועדת דנון שמונתה על ידי תנובה מסרה כי ההחלטה להוסיף סיליקון במינון גבוה, יש בה לקיחת סיכון וזלזול בקהל הצרכנים, וכן ייחסה חומרה יתרה להתנהלותו של מנהל המעבדה, מכיוון שידע כי החומר אסור ומסוכן, אך היה שותף בהפקרת הציבור.
תנובה פגעה בזכות הציבור לבחור במוצר שאינו מכיל סיליקון
בשנת 1995 הוגשה תביעה ייצוגית לבית המשפט המחוזי בתל אביב בידי תוופיק ראבי והמועצה הישראלית לצרכנות, בגין החדרת הסיליקון לחלב בניגוד לחוק ומבלי ליידע את הציבור.
בית המשפט קבע כי תנובה ידעה כי הצרכנים לא היו רוכשים את החלב, מאחר והסיליקון עלול לסכן את בריאותם ואת בריאות הילדים בפרט, לכן הסתירה מידע מהותי זה מעיני הציבור. ולפיכך פגעה, ללא כל ספק, באוטונומיה של הצרכנים, בכך שהסתירה את החדרת הסיליקון לחלב ושללה מהם את זכות הבחירה במוצר שאיננו מכיל סיליקון, ואף מנעה מקהל הצרכנים לקבל החלטה באופן מודע ושקול.
בית המשפט קבע כי תנובה ידעה כי הצרכנים לא היו רוכשים את החלב, מאחר והסיליקון עלול לסכן את בריאותם ואת בריאות הילדים בפרט, לכן הסתירה מידע מהותי זה מעיני הציבור. ולפיכך פגעה, ללא כל ספק, באוטונומיה של הצרכנים, בכך שהסתירה את החדרת הסיליקון לחלב ושללה מהם את זכות הבחירה במוצר שאיננו מכיל סיליקון, ואף מנעה מקהל הצרכנים לקבל החלטה באופן מודע ושקול.
במסגרת התביעה הייצוגית שהוגשה נגד תנובה, הציגו התובעים את תוצאות סקר הצרכנים, המעידות כי 66% מצרכני החלב המדובר דיווחו על תחושות שליליות שונות, כגון: כעס, עלבון ותחושת הונאה, 48% דיווחו על חרדה מהתנהגותה של תנובה, ו- 33% דיווחו על חשש מסיכונים הכרוכים בצריכת מוצרי חלב דומים.
התובעים הוכיחו כי הפגיעה באוטונומיה נגרמה לכל חברי הקבוצה התובעת, הכוללת את כל 220,000 הצרכנים שרכשו את החלב עם הסיליקון במהלך שנה וחצי וכמחצית מחברי הקבוצה זכאים לפיצוי בגין נזקים לא ממוניים, בשל תחושות שליליות שונות. במקרה זה בית המשפט לא בחן את הנזק האישי שנגרם לכל אחד מחברי הקבוצה, אלא פסק סעד לטובת הקבוצה בכללותה, בידיעה כי הפיצוי לא יהיה מדויק ואף חלק מחברי הקבוצה לא יקבלו כלל פיצוי, בעוד שאנשים שאינם נכללים עם חברי הקבוצה ייהנו מהפיצוי.
בית המשפט פסק 55 מיליון שקל לטובת הקבוצה
בית המשפט פסק בחודש אוקטובר 2008 לטובת הקבוצה סכום של 55 מיליון שקל, וקבע כי יש לחלק את סכום הפיצוי לשלוש מטרות. האחת, היא להוזיל את המוצר, או לחילופין, להגדיל את תכולתו מבלי להעלות את המחיר. השנייה, היא להעביר חלק מהסכום לקרן מחקרים ומלגות בתחום התזונה וההשלכה של מוצרי המזון על בריאות הציבור. והשלישית, היא לחלק חלב בחינם לאוכלוסיות נזקקות, באמצעות עמותות רלוונטיות.
בית המשפט קבע כי תנובה תשלם גמול ליורשי התובע הייצוגי תוופיק ראבי שנפטר במהלך המשפט, סכום ביניים של 150,000 שקל ותשלם סכום ביניים בסך 250,000 שקל עבור המועצה הישראלית לצרכנות, שפעלה למען קידום התביעה. בנוסף תנובה תישא בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין בסך 600,000 שקל.
