www.what2do.co.il

תביעה נזיקית בעקבות מותו של אדם - תביעת תלויים או תביעת עיזבון?

דרגו את המאמר

תביעה נזיקית בעקבות מותו של אדם - תביעת תלויים או תביעת עיזבון?

פעמים רבות, בעקבות מותו של אדם, מוגשות לבתי המשפט תביעות כנגד בעלי דין שונים בטענה כי הללו גרמו למותו של האחרון בשל רשלנותם או מעשיהם. לעיתים, בעלי הדין מצרפים לתביעה גם את עיזבון המנוח בתור אחד התובעים. מדובר בכתב תביעה פגום וזאת משום שעיזבון איננו אישיות משפטית ועל כן הוא אינו יכול להיות בעל דין בהליך כגון דא. יודגש כי מדובר בטעות שכיחה אשר במסגרתה מתייחסים התובעים לעיזבון כאל בעל דין. על פי רוב, בתי המשפט משלימים עם הטעות הנ"ל ואינם מעלים אותה מיוזמתם. להלן מספר היבטים באשר למשמעותו המשפטית של העיזבון.

 

      קראו עוד בתחום:


מילון אבן שושן מגדיר עיזבון באופן הבא - "ירושה ורכוש אשר אדם השאיר אחרי מותו". דהיינו, מדובר אפוא במסת הנכסים אשר המנוח הותיר אחריו. הלכה פסוקה היא כי כמו שלא ניתן להגיש תביעה בשם ארון או כלי רכב, עיזבון איננו אישיות משפטית משל עצמו ולא ניתן להשתמש בו כבעל דין. דהיינו, מותו של אדם איננו מקים גוף מעין משפטי או משפטי.

 

הבעלות בעיזבון, כלומר בנכסי המנוח, עוברת על פי דין ליורשיו. סעיף 1 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כי העיזבון עובר עם מות אדם ליורשיו. מדובר בעיקרון הנקרא "עיקרון הנפילה". לאמור, נכסיו של המנוח "נופלים" לידי היורשים עם מותו. עם זאת, עצם העובדה כי נכסי העיזבון עברו לידי היורשים איננה מקימה לאחרונים אפשרות ליצוק אישיות משפטית בעיזבון.

 

תביעה בשם העיזבון - תביעה פסולה


השופט זילברג התייחס לכך בפסיקתו בקובעו כי "העיזבון איננו גוף משפטי ואין לו שום מעמד עצמאי בהליך הנפרד מן היורשים ו/או הזכאים האחרים ו/או מנהלי העיזבון". ניתן להגיע למסקנה זו גם דרך בחינת הוראות הדין הכלליות המעניקות כשרות לביצוע פעולות משפטיות. סעיף 2 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות איננו מכיר בעיזבון כיישות בעלת כשרות משפטית. סעיף זה קובע כי אדם הינו כשיר לבצע פעולה משפטית כל אימת שזכות זו לא נשללה ממנו בפסק דין או בחוק. הפרשנות אשר בתי המשפט העניקו לסעיף זה הינה כי כשרות משפטית דורשת ביצוע פעולה ובה מקופל רצון.


יודגש כי חוק הכשרות המשפטית איננו מונע פעילויות משפטיות מבעל דין שאיננו אדם (לדוגמא, חברה או תאגיד). עם זאת, החוק קובע כי כל אימת שאין הוראה בדין אחר המאפשרת פעילות משפטית כגון דא, יש ללכת במתווה שנקבע בחוק הכשרות. הלכה פסוקה היא כי "לא קבועה בדין הוראה רלבנטית לגבי עיזבון אשר יש בה כדי להעניק לו כשרות משפטית. כלומר, לא ניתן להגיש בשם עיזבון או נגדו תביעה לבית משפט".


במילים אחרות, תביעה אשר מוגשת בשם עיזבון, או כנגדו, הינה תביעה פסולה. מדובר למעשה בתביעה אשר מוגשת בשם או כנגד בעל דין שאיננו יכול להיות תובע או נתבע.

 

אם כן, מי יכול להגיש תביעה לאחר מותו של פלוני מחמת מעשה, עוולה או מחדל? הדין מכיר בעניין זה בשני סוגים עיקריים של תביעות נזיקין המוגשות בעקבות עוולה שנטען כי גרמה למותו של אדם.


הסוג הראשון הינו תביעת תלויים. מדובר בתביעה אשר מוגשת בגין הנזקים הממוניים אשר נגרמו למי שהיה תלוי במנוח (הורה, בן זוג, ילדים וכדומה). תביעת התלויים הינה תביעה המוגשת על בסיס "הפסד התמיכה הכלכלית אשר נגרם לתלויים לאחר פטירתו של המנוח". תביעות נזיקיות נוספות הינן תביעות המכונות תביעות עיזבון. מדובר בתביעות המוגשות בעבור זכויות שהיו קיימות למנוח ואשר 'שרדו' את מותו (לדוגמא, פיצויי פיטורים).


לסיכום,

 

לעומת תביעת התלויים אשר עוסקת בפיצויי התלויים בגין הפסד התמיכה אשר נגרם להם בעקבות מות הניזוק, תביעת עיזבון הינה תביעה הכוללת עילות תביעה אישיות של המנוח. אין כל ספק כי לא אחת התלויים והיורשים הינם זהים. אי לכך, הגדלת נכסי העיזבון פועלת לטובת התלויים. תביעת תלויים צריכה להיות מוגשת לטובתם של האחרונים באופן אישי. סעיף 79 לפקודת הנזיקין קובע כי בחצי השנה הראשונה שלאחר מותו של המנוח ניתן להגיש תביעת תלויים על ידי מנהל העיזבון, יורשי המת או מבצע הצוואה.

 

לאחר שישה חודשים, תביעה זו יכולה להיות מוגשת על ידי התלויים בעצמם (בשם כולם או חלקם). בפועל, תביעות אלא אכן מוגשות על ידי התלויים. מכל מקום, העיזבון איננו נמנה עם הגורמים הרשאים להגיש תביעת תלויים. תביעת עיזבון, לעומת זאת, מוגשת על ידי היורשים או על ידי מנהל העיזבון (במידה ומונה כזה). במקרים בהם מונה מנהל עיזבון, היורשים אינם רשאים להגיש תביעת עיזבון באופן עצמאי. תביעת עיזבון המוגשת על ידי היורשים חייבת להיות מוגשת על ידי כל היורשים, או למצער על בסיס הסכמתם.
 

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן

 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

תאונת דרכים את מי תובעים?

נפגעת בתאונת דרכים? נגרמו לך נזקי גוף? את מי תובעים לאחר תאונת דרכים? 

תביעות נגד משרד הביטחון

מתי תוגש תביעה נגד משרד הביטחון? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר 

רשלנות רפואית, מהי עוולת הרשלנות?

כדי להכריע בשאלה האם קמה לתובעת עילת תביעת בנזיקין בשל רשלנות הנתבעים ו/או מי מטעמם, יש לענות על שלוש שאלות ... 

הצהרת בריאות בפוליסת ביטוח

מהי הצהרת בריאות? מהו חשוב לדעת עם מתן פרטים רפואיים במסגרת הצהרת בריאות? 

תאונות אופניים

נפגעתם בתאונת אופניים? שוקלים הגשת תביעה בגין תאונת אופניים? האם תאונת אופניים הינה תאונת דרכים? ממי ניתן לתבוע פיצויים? 

מחלות מקצוע

מהי מחלת מקצוע? כיצד היא מוגדרת בפסיקה? פסקי דין, מאמרים ופניה אל עורכי דין באתר 

מיקרוטראומה

מיקרוטראומה

מיקרוטרואמה ופיצויים...מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר... 

פגיעות במתקני ספורט, שעשועים

ילדך נפגע תוך משחק במתקן שעשוע? בחצר המשחקים? בבריכה? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר... 

תאונות בחו"ל - איך לתבוע פיצויים

נפגעת בתאונה במדינה זרה? נגרמו לך נזקים? איך לתבוע פיצויים ועצות נוספות.... 

פיצויים בעקות תאונה אשר איננה תאונת עבודה - מהם דמי תאונה?

עובד בישראל אשר נפגע בתאונה שאיננה תאונת עבודה (לדוגמא, תאונה במהלך משחק כדורגל ביום חופש) יכול להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקבלת "דמי תאונה"... 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.