תביעה נגד מכון כושר
דרגו את המאמר |
|
![]() |
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |

פעילות ספורטיבית בחדר כושר הפכה בשנים האחרונות לנפוצה יותר ויותר. ישראלים רבים מתאמנים מדי יום בחדרי הכושר ברחבי הארץ. האימונים יכולים להיות אימונים אישיים, אימונים עצמאיים ואף שיעורים שונים וסדנאות.
האם ניתן להגיש תביעה נזיקית נגד חדר כושר בגין נזקי גוף אשר נגרמו כתוצאה מאימונים במכון? כיצד בוחנים את עילת התביעה ומהו כוחו של "האישור הרפואי" אשר ניתן לחדר הכושר בעת רכישת המנוי?
בית המשפט השלום בחיפה פסק לאחרונה פיצויים בסך 74,000 שקלים עבור מתעלמת בחדר כושר בעיר שנפלה במהלך שיעור התעלמות בסטודיו וכתוצאה מכך היא סבלה משבר בעצם הזנב. במקרה זה, בית המשפט פסק כי חדר הכושר התרשל כלפי התובעת וזאת משום שהשיעור נעשה שלא על מזרון כנדרש.
ישנן מספר מסגרות חוקתיות אשר חלות על חדרי כושר כגון פקודת הנזיקין וחוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח). חוק מכוני כושר קובע מספר כללים החלים על חדרי כושר כגון חובת נוכחות מדריך אשר מלמד את המתאמנים כיצד להשתמש במכשירים השונים ומפקח את האימונים במכון.
מדריך זה חייב להיות בעל הכשרה מתאימה. כמו כן, חדרי הכושר מחויבים לקבל מתעמלים רק לאחר שהומצא על ידם אישור רפואי אשר מאשר כי המתעמל כשיר להתאמן במכון. במידה ומדובר באימון חד פעמי, החוק קובע כי ניתן להחתים את המתאמן על הצהרת בריאות חד פעמית לכך שהוא אינו סובל מאי אלו בעיות בריאותיות העלולות לסכנו בעת האימון. במקרים בהם מדובר בקטין, יש להמציא אישור רפואי לצד אישור של אחד מהוריו של הקטין.
האם די באישור מרופא משפחה?
החוק אינו מפרט מהו האישור הרפואי הדרוש לשם אימון בחדר הכושר. כמו כן, פעמים רבות רופא המשפחה מכיר את המתעמל טוב יותר מרופא מקצועי הרואה אותו בפעם הראשונה. אישור מרופא משפחה אמור אפוא להספיק להיכנס בגדר דרישות החוק. יש לציין כי ישנם מקרים בהם ייתכן ויידרש אישור נוסף (לדוגמא, כאשר המתאמן סבל בעבר מבעיה בריאות מסוימת).
הרציונאל העומד מאחורי האישור הרפואי הינו להגן על המתעמלים ולמנוע מהם להתאמן כאשר מצבם הבריאותי אינו מאפשר זאת. לדוגמא, בית המשפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעה אשר הוגשה כנגד חדר כושר בגין אירוע לב אשר בו לקה מתעמל כאשר התאמן על אחד המכשירים.
התובע טען כי מכון הכושר לא ביקש ממנו אישור רפואי כאשר הוא החל להתאמן במקום. תביעתו של הנפגע נדחתה וזאת משום שלא הוכח במקרה זה קשר סיבתי בין האימון לבין האירוע הלבבי. בנוגע לאישור הרפואי, בית המשפט קבע כי מדובר באדם בעל עבר בריאותי תקין ואין כל ספק שבמידה והוא היה נדרש להמציא אישור רפואי, לא הייתה לו כל בעיה לעשות כן.
האם צריך לחדש את האישור הרפואי?
חוק מכוני כושר אינו מציב דרישה לחדרי הכושר לבקש חידוש לאישור רפואי אשר ניתן בעת רכישת המינוי. אי לכך, יתכנו מקרים בהם אדם ירשם לחדר כושר כאשר הוא בריא ובמרוצת הזמן הוא יחל לסבול מבעיות בריאותיות שונות. יש לציין כי מכון הכושר אינו מחויב לדרוש ממתאמנים להציג בפניו תעודות חדשות או לעבור בדיקות תקופתיות ולא מדובר ברשלנות מצדו בהתאם להחמרה במצב בריאותי.
עם זאת, כאשר עולה חשד מצד אחד המדריכים כי אחד המתעמלים איננו בריא, ייתכן ויהיה ניתן לגלגל את האחריות לפתחו של מכון הכושר. מדובר בסוגיה משפטית מורכבת אשר יש לבחון אותה בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי.
מתי חדר הכושר אחראי?
במידה וחדר הכושר דורש מהמתעמלים אישורים רפואיים בעת כניסתם לאימון, יהיה מאד קשה לטעון לרשלנות מצידו כאשר מתרחש אירוע בלתי צפוי כגון התקף לב או אירוע מוחי. פעמים רבות, אחריות רבה לבריאותו של המתעמל תונח על כתפיו של המתאמן.
ישנם מקרים בהם ניתן יהיה לפנות להגשת תביעה נגד חדר הכושר. מדובר באותן סיטואציות בהן נגרמים למתאמן נזקי גוף כתוצאה מרשלנות חדר הכושר. בין מקרים אלו ניתן למנות מכשיר לא תקין, מדריך חסר הכשרה מתאימה, בניית תוכנית אימונים לא מתאימה וכדומה.
מתאמן חדש, אחריות מוגברת
כאמור, החוק קובע כי מדריך מטעם חדר הכושר צריך לפקח כל הזמן על פעילות המתאמנים במתחם. לדוגמא, מקרה אשר נדון בבית המשפט עסק בתביעת פיצויים אשר הוגשה על ידי מתאמן שהתעלף באימון הראשון בחדר הכושר. המתאמן נכנס לחדר הכושר, חתם על הצהרת בריאות ומדריך מטעם המקום הראה לו מספר תרגילים.
המדריך עזב את המתאמן בשלב מסוים והאחרון המשיך באימוניו לבד. לפתע חש המתאמן ברע ופנה למדריך. האחרון הביא למתעמל כוס מים ועזב אותו פעם נוספת. לאחר זמן קצר המתאמן התעלף. בית המשפט אשר דן בתביעה שהוגשה כנגד המדריך וחדר הכושר קבע כי היה על המדריך לצפות שישנה סכנת התעלפות מצידו של התובע ועל כן מדובר ברשלנות מצד הנתבעים. אי לכך, חדר הכושר והמדריך חויבו בפיצויי לתובע.
בניית תוכנית לא נכונה
מדריכי חדר הכושר מסייעים למתאמנים לבנות תוכנית אימונים המתאימה להם, הן מבחינת יכולתם, הן מבחינת שאיפותיהם והן מבחינת עברם הספורטיבי. מיותר לציין כי בניית תוכנית בחוסר מיומנות עלולה לגרום לנזקים גופניים של ממש למתאמנים.
אי לכך, מוטלת על המדריכים חובת האחריות כלפי המתעמלים בבואם לערוך להם תוכנית אימונים. במידה ותוכנית האימונים נעשית ללא חשיבה או תוך התרשלות, ולמתאמן נגרם נזק בגין כך, פתוחה בפני האחרון הדרך להגשת תביעה כנגד המדריך וחדר הכושר.
פעילות ספורטיבית – פעילות מסוכנת מטבעה
בתי המשפט יודעים כי פעילות ספורטיבית יכולה להיות פעילות הכרוכה בסיכון מעצם טבעה. אי לכך, לא כל מקרה בו נגרם למתעמל נזק גוף כתוצאה מאימון בחדר כושר ניתן יהיה להשליך את האחריות לפתחם של המדריכים או המכון. במקרים אלו, בית המשפט בוחן האם הופרה חובת הזהירות המוטלת על חדר הכושר כלפי המתאמן, ואם כן, האם התקיים קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים לבין הפרת חובת הזהירות כאמור. כמו כן, לעיתים ניתן יהיה לקבוע כי גם למתעמל ישנה אשמה מסוימת בנזק אשר נגרם לו (אשם תורם) ויש לגזור את אחריותו מהפיצויים הנפסקים עבורו.