תאונה בקניון ופיצויים בעקבות החלקה על צרכי כלב במתחם סגור
| דרגו את המאמר |
|
החלקה על צרכי כלב בקניון ופיצויים בסך 150,000 שקלים
אישה אשר ביקרה בקניון גן העיר בתל אביב החליקה בגין דריכה על צרכי כלב שלא פונו מהמקום. כתוצאה מהנפילה, נגרמו לאישה נזקי גוף קשים. אי לכך, היא פנתה בתלונה למשרדי הקניון. התלונה הופנתה על ידי בעלי הקניון לחברת הביטוח של המקום. חברת הביטוח סירבה לשאת בתשלום הפיצויים וזאת בטענה כי לא ניתן לצפות מבעלי הקניון לניקיון מוחלט והרמטי של רצפת המקום בכל שנייה נתונה. הנפגעת לא השלימה עם דחיית פנייתה והגישה תביעה בעניין לבית המשפט.
קראו עוד בתחום:
- אורח בבית חולים החליק במסדרון בגין שלולית של מים וסבון - האם פיצויים?
- חלוקת אחריות לאחר נזקי גוף במהלך מסיבת ריקודים
- נפילה מכרכרת חמור - האם פיצויים?
- פיצויים בעקבות נפילת עץ על מכונית בחניה בקניון "מול הים" באילת
- תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לאחר נפילה במדרגות הנעות בקניון
בית המשפט בחן את הסוגיה וקבע כי דין התביעה להתקבל. בפסק הדין נקבע כי מדובר בקניון אשר מאבטחיו מאפשרים באופן חופשי כניסה גם עבור כלבים. זאת ועוד, לא רק שהמאבטחים בכניסה מאפשרים את כניסת הכלבים, אלא שהם דואגים באופן מיוחד שהכלבים יהיו קשורים בשרשרת.
האם יש משמעות לאי הדרכת הלקוחות באשר לאיסוף הצרכים?
עם זאת, מאבטחי הקניון אינם מדריכים את בעלי הכלבים לאסוף את גללי החיות ככל שאלה יוטלו בשטח המתחם. בית המשפט קבע כי אי הדרכה זו עלתה כדי רשלנות מבחינת הנתבעים. בפסק הדין נקבע כי היה עליהם להדריך את הלקוחות הבאים בשער העסק שעליהם לאסוף את הגללים אחרי הכלבים. כמו כן, נקבע כי הקניון חייב כלפי אורחיו בחובת הזהירות המושגית מבחינת בטיחותם ושלומם. במקרה דנן, חובת הזהירות הנ"ל הופרה באופן קונקרטי.
חברת הביטוח טענה כי גם אם המאבטחים אינם מקפידים לומר את הדברים ללקוחות באופן מפורש, הרי שתאונה כגון דא יכולה להתרחש גם בשטח ציבורי. דהיינו, נטען כי באותו האופן בו לא ניתן להגיש תביעה כנגד עירייה או רשות מקומית בשל החלקה על גללי כלב ברחוב, כך הדברים יפים לגבי שטח פרטי. בית המשפט דחה את הדברים בקובעו כי לא מדובר בציפייה מוגזמת ובלתי סבירה מבחינת אחריותם של בעלי הקניון. בעוד עירייה ורשות מקומית אינן יכולות לאכוף בכל דקה נתונה כל מה שמתרחש עם בעלי הכלבים בשטחן, הרי שכאשר מדובר במרכז מסחרי, ניתן בהחלט לצפות מבעליו לפעול כאמור.
לא כמו קליפת בננה
במילים פשוטות, נקבע כי במידה והתאונה הייתה מתרחשת ברחוב, אכן היה מקום לדחות את התביעה מחמת היותה גזירה שהציבור איננו יכול לעמוד בה. עם זאת, התאונה נשוא התובענה הייתה בשטח הקניון הפרטי. השופט הדגיש כי כאשר בעליו של קניון מחליטים לאפשר ללקוחות להיכנס למתחם עם כלבים, עליהם לקחת בחשבון שהדבר עלול לגרום להטלת גללים באזור ולסיכון העוברים והשבים. אי לכך, שומה עליהם להדריך את הלקוחות ולדאוג פעם אחר פעם שהשטח בקניון נקי ומסודר. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי בעלי הקניון אפשרו את כניסתם של הכלבים מטעמים כלכליים בכדי למשוך קונים ולקוחות.
לפיכך, הטלת אחריות באשר לנזקי הכלבים הייתה לגיטימית וסבירה. חברת הביטוח טענה כי הדבר דומה להשלכת קליפת בננה על ידי אחד מאורחי הקניון. בית המשפט דחה טענה זו. בפסק הדין נקבע כי ההבדל בין צרכי כלב לקליפת בננה הינו בכך שאת הראשון ניתן לצפות ולמנוע. כמו כן, בניגוד לקליפת הבננה, הכנסתם של כלבם למתחם המדובר הייתה נעוצה בשיקולים כלכליים. נקבע כי בעלי הקניון נטלו למעשה "סיכון כלכלי" ועליהם לשאת בתוצאות. אי לכך, היה עליהם להציב יותר עובדי ניקיון במתחם בכדי למנוע תופעות כגון דא. במידה ועלותם של עובדי הניקיון הנ"ל לא תשתלם לבעלי הקניון, שומה עליהם לאסור את כניסתם של ההולכים על ארבע למרכז המסחרי.
