תביעה נגד מע``צ בגין תאונת אופניים בכביש מקורצף

דרגו את המאמר

תא (קריות) 25122-11-11‏

תאונות אופניים עלולות לגרום בהחלט לנזקי גוף משמעותיים. כאשר מדובר ב"התרסקות" של ממש, ייתכן והנפגע ימצא את עצמו מתמודד עם נכויות שונות. כך אירע במקרה דנן לרוכב אופניים אשר נפגע בתאונה בכביש 4. לדבריו, הוא נסע על הכביש המהיר, בצד הדרך, ואיבד שליטה על אופניו נוכח כביש מקורצף. הכביש הפך לכביש מקורצף בשל עבודות של החברה הלאומית לדרכים בישראל (מע"צ).

      קראו עוד תאונות אופניים:

• תאונת אופניים ומשאית - תביעה נגד קרנית בגין פגע וברח
• נפילה מאופניים כפגיעה כתוצאה מנכות מוכרת ממלחמת יום הכיפורים, האמנם?
• תביעת פיצויים הוגשה על ידי משפחת שניאור חשין
• תאונת אופנוע או תאונת אופניים - תביעה נדחתה
• האם פיצויים לרוכב אופניים אשר ביצע עבירת תנועה ונפצע בגין מדרכה משובשת?
• תאונת אופניים והגשת תביעה נגד קרנית

אין ספק כי אחת החובות של מע"צ הינה לתחזק את הכבישים אשר נמצאים תחת אחריותה. כפועל יוצא מכך, מוטלת עליה האחריות לתקן ולבצע עבודות בכבישים מסוימים, לרבות בקטע בו התרחשה התאונה. קרצוף כביש נעשה על ידי מכונה מיוחדת אשר טוחנת את שכבתה העליונה של האספלט בכדי להפוך אותה לחומר דק. לאחר מכן, רכב מטאטא נוסע על השטח תוך כדי שהוא שואב ומנקה את האזור.

מיקום התאונה בכביש 4 צולם בתמונות שהוצגו לפני בית המשפט. מדובר בכביש המורכב משני נתיבים ונתיב השתלבות. הנתיב הימני של הכביש היה מקורצף עם חתיכות חצץ, ואילו הנתיב השמאלי היה מקורצף אך לאחר שאיבה וטאטוא הגרגרים. בנוגע לנתיב ההשתלבות של התובע, בית המשפט הגדיר אותו כ"כביש אשר היווה מפגע וזאת בשל כמויות חצץ משמעותיות על גביו". למעשה, נתיב ההשתלבות עבר קרצוף אך לא טופל במכונת הטאטוא והשאיבה.

כביש מקורצף איננו מפגע - כביש מקורצף לא נקי הוא סיכון בטיחותי

חשוב להדגיש כי כביש מקורצף איננו מהווה לכשעצמו מפגע בטיחותי. עם זאת, כאשר נותרת במקום פסולת מפעילות הקרצוף, הרי שעסקינן במפגע מסוכן. כמו כן, בורות ומהמורות ה"מעטרים" את הכביש יכולים אף הם לסכן את המשתמשים בדרך. במקרה דנן, בית המשפט קבע כי מע"צ ביצעה קרצוף בנתיב המדובר אך לא סיימה את המלאכה. במקום נותרה פסולת בדמות חצץ אשר הייתה הסיבה לתאונת האופניים. נקבע כי עצם קיומו של החצץ על הנתיב היווה מפגע שעלה כדי הפרת חובת זהירות מצידה של מע"צ.

"כביש שעבר קרצוף איננו מפגע", כתב השופט, "דא עקא, השארת חצץ ופסולת בנתיב ההשתלבות במקרה דנן היא היא המפגע שנותר במקום". בנוגע לשאלת האחריות, בית המשפט קבע כי לא יכולה להיות מחלוקת בנוגע לכך שמע"צ, בתור מי שהייתה אחראית לתחזוק נתיב התחבורה, חבה בחובת הזהירות המושגית והקונקרטית כלפי התובע במקרה דנן.
 

השלט לא מספיק

לאחר עיון בתמונות, בית המשפט קבע כי היות והכביש עבר תהליך של קרצוף, אשר בסופו נותרה פסולת במקום שסיכנה את העוברים והשבים, הרי שעסקינן בעילה לקבל את תביעת הפיצויים. זאת לרבות העובדה שדובר על מקרה בו התובע לא נהג ברכב מנועי אלא רכב על אופניים קלים. עם זאת, בית המשפט קבע כי היות והתובע הכיר היטב את הדרך המדוברת, והיות והוא העיד שהוא נסע עליה לעיתים תכופות, היה נכון לגזור מפיצוייו סכום של כ-30% בגין אשם תורם.

מע"צ טענה כי יש לדחות את התביעה וזאת משום שהוצב במקום שלט שהזהיר את הנוסעים מפני כניסה לכביש המקורצף. בית המשפט לא מצא לנכון לקבל טענת הגנה זו. בפסק הדין נקבע כי השלט הזהיר מפני כביש מקורצף ולא מפני חשש לחצץ ופסולת. היות והותרת החצץ והפסולת הייתה המקור לקבלת התביעה, נקבע כי הצבת השלטים במקומות המיועדים לפי החוק לא הייתה יכולה להועיל לנתבעת.