פיצויים עקב תאונה בחדר כושר - אימון ספורט

דרגו את המאמר

התפתחותה של תרבות הספורט בישראל הפכה את חדרי הכושר בערים השונות למוקד בילוי עבור ישראלים רבים. בין אם מדובר ב"מתאמנים מכורים" אשר מבלים בחדר הכושר מדי יום ביומו, ובין אם עסקינן בצעירים וצעירות המבקשים ליהנות מכמה שעות שבועיות של פעילות ספורטיבית, משפחת המתאמנים גדלה בקצב מסחרר. 

לא אחת, אימון בחדר כושר יכול לגרום גם לנזקי גוף שונים. לדוגמא, נפילה ממכשיר הליכון או קרע בשריר בעקבות ביצוע תרגיל באופן לקוי. האם, במקרים אלה, קיימת לנפגע עילת תביעה כנגד חדר הכושר? התשובה לשאלה הנ"ל טמונה אפוא בנסיבות המקרה.

      קראו עוד בתחום:

• שמירת קשר עין עם מתאמנים בחדר כושר - האם חובה המוטלת על המדריך?
• תביעה בגין נזקי גוף בעקבות החלקה על הליכון בחדר כושר
• מכון כושר - פיצויים בגין אירוע במכון כושר
• פיצוי של 80,000 בגין רשלנות מכון בריאות וכושר

דהיינו, ישנם אשר מקרים מצדיקים תביעה כנגד חדר הכושר, וישנם מקרים בהם לא תקום לנפגע עילת תביעה. אי לכך, במידה ונפגעתם במהלך אימון בחדר כושר, מומלץ לפנות לעורך דין מטעמכם על מנת לבחון את סיכויי התביעה. תביעה אשר תוגש לבית המשפט ותתקבל, תזכה את התובע בפיצויים בגין נזקיו. פיצויים אלה יכולים להיות משמעותיים וזאת משום שבתי המשפט נוטים להניח על חדרי הכושר חובת זהירות מוגברת לשלומם וביטחונם של המתאמנים בחצריהם.

חשוב לדעת כי תביעה בעקבות פציעה בחדר כושר איננה בהכרח תביעה אישית כנגד המאמן או אחד העובדים. נהפוך הוא. ברוב המקרים התביעה תוגש כנגד חדר הכושר, בתוך האחראי לבטיחות המתעמלים, ולא כנגד המאמן באופן אישי. עם זאת, במקרים חריגים של רשלנות רבתי, ייתכן ויהיה ניתן להניח את האחריות גם לפתחו של המאמן.

הוכחת תביעה כנגד חדר כושר

על מנת לזכות בתביעה כנגד מכון כושר אין די בפציעה במהלך האימון. במקרים כגון דא, נטל ההוכחה רובץ לפתחו של התובע מתוקף הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה". דהיינו, מוטל על התובע להוכיח כי אירעה לו תאונה במהלך האימון, אשר גרמה לנזק, והנזק היה תוצאה של רשלנות מבחינת חדר הכושר או מי מטעמו. לדוגמא, מתאמן שנגרמו לו נזקי גוף בעקבות ביצוע תרגיל באופן שגוי, יוכל להגיש תביעה כנגד חדר הכושר במידה והוא לא קיבל הסבר ראוי כיצד עליו לבצע את הפעולה. דוגמא נוספת הינה כאשר מתאמן נופל מהליכון לא היה בטיחותי.

הסתכנות מרצון בפעילות ספורטיבית

מתאמנים אשר פוקדים את חדרי הכושר יודעים כי הם עומדים לבצע במקום פעילות ספורטיבית. אי לכך, פעמים רבות כאשר תוגש תביעה כנגד חדר הכושר הנתבעים יטענו כי התובע "הסתכן מרצון". דהיינו, התובע ידע כי הוא עומד לבצע פעילות פיסית, והיות והפעילות הפיסית נשוא התובענה לא יצרה "סיכון בלתי סביר", הרי שיש לדחות את התביעה.

ההתמודדות עם טענה זו יכולה להיות על ידי הוכחה של אי נקיטת אמצעי בטיחות סבירים כלפי המתאמן, חרף "הסתכנותו". כמו כן, לעיתים, התובע יוכל לטעון כי ככל שיקבע שהוא גם היה אחראי לנזקיו, מדובר לכל היותר ב"אשם תורם" ולא באחריות כוללת. דהיינו, הוא זכאי לפיצויים תוך הפחתת חלקו ב"אשמה".