נזק נפשי לאחר תאונה ברחוב או שמא התחזות של הנפגעת?

דרגו את המאמר

תאונה ברחוב בכפר קאסם - התחזות או מצב נפשי קשה?

ע"א 544/10 פלונית נ' עיריית כפר קאסם

תביעה אשר מוגשת בעקבות נזקי גוף כנגד מזיק מתחלקת לשני שלבים עיקריים. ראשית, התובע צריך להוכיח שהנתבע חייב לשלם לו פיצויים (שלב החבות). לאחר מכן, עליו להוכיח מהו שיעור הנזק שנגרם כתוצאה מפעולותיו של הנתבע (שלב הנזק). להלן דוגמא למחלוקת בנוגע לשיעור חבות לאחר תאונה ברחוב.

הוכחת נזק נעשית על בסיס מסמכים רפואיים וחוות דעת מקצועיות. כאשר מדובר בנזקים נפשיים, מיותר לציין כי קיים קושי מסוים לאבחן אותם באופן ברור. לעיתים, אדם טוען שנגרמו לו נזקים נפשיים, ואילו הנתבע טוען כי מדובר במתחזה. להלן דוגמא למקרה כאמור.

      קראו עוד בתחום:

• פיצויים בגין נזק נפשי לנפגע משני בתאונת עבודה קטלנית
• האם 15% נכות נפשית יצדיקו פסיקת פיצויים לנפגע משני בתביעת תאונת דרכים?
• התעללות מינית במשפחה - האם פיצויים?
• נכות נפשית לא צמיתה לאחר תאונת דרכים - האם פיצויי לקרוב משפחה?

האם אישה אשר נפלה לבור פתוח בכפר קאסם סובלת מנזק נפשי קשה וחריג או שמא מדובר במתחזה המבקשת ליהנות מכספי הפיצויים? זוהי השאלה אשר עמדה במרכזו של פסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון. מדובר במקרה יוצא דופן בו אישה הלכה על שולי כביש ברחוב בכפר קאסם, ובשלב מסוים נפלה לתוך בור ביוב פתוח. התובעת טענה, באמצעות בעלה שמונה כאפוטרופוס עבורה, שהיא לקתה בטראומה קשה ביותר בעקבות התאונה ברחוב וכעת היא זקוקה לסיוע במשך כל שעות היממה. מנגד, העירייה טענה כי אין לקבל את התביעה וזאת משום שמדובר במתחזה.

מחלוקת גם בין המומחים הרפואיים

בהתאם למהות המחלוקת, שני הצדדים הציגו חוות דעת רפואיות מטעמם. חוות הדעת הרפואית מטעמה של האישה ובעלה גרסה כי התובעת סובלת מ"הפרעה פוסט טראומתית חמורה ביותר אשר באה לידי ביטוי במצב דיכאוני המלווה בתסמינים פסיכוטיים". המומחה מטעם בני הזוג טען כי האישה איננה מסוגלת לתפקד כלל והיא זקוקה בכל שעות היממה לליווי צמוד. מנגד עמדה חוות דעתו של המומחה מטעם הרשות המקומית.

מומחה זה היה סבור שמדובר במתחזה ותו לא. בחוות הדעת מטעם הרשות נטען כי התנהגותה של האישה "התאימה להתחזות" והאחרונה מתנהגת "כפי שהיא סבורה שאמור להתנהג אדם פגוע נפש חמור". בעקבות המחלוקת הקוטבית בין שתי חוות הדעת המקצועיות, בית המשפט מצא לנכון למנות מומחה רפואי מטעמו.

המומחה מטעם בית המשפט בדק את התובעת וקבע כי הוא רואה עין בעין עם חוות הדעת הרפואית שהוצגה על ידי התובעים. בחוות הדעת הנ"ל נטען כי האישה עשתה על המומחה "רושם אמין" במהלך הבדיקה. המומחה הוסיף כי האחרונה התנהגה בחדר בהתאם לאבחנה המדוברת ולא היה בהתנהגות זו ולו שמץ של הגזמה. יתרה מכך, מומחה בית המשפט הוסיף כי בניגוד למתחזים "טיפוסיים", התובעת במקרה דנן לא הסכימה בשום פנים ואופן לדבר על המקרה ולא ניסתה לקשור בינו לבין מצבה הנפשי.

המומחה הוסיף כי הוא אף התרשם מדבריו של בעלה של התובעת והוא סבור שהם נמסרו באופן אמין ועקבי. יודגש כי גם המומחים הנוספים שבדקו את התובעת היו תמימי דעים בנושא. מדובר בין השאר במומחה מטעם הביטוח הלאומי אשר לאחר התלבטות מסוימת "יישר קו" עם המומחים האחרים.

בית המשפט: "לא מדובר במתחזה"

בסופו של היום, בית המשפט קבע כי הוא מקבל את טענותיה של התובעת וקובע כי היא איננה מתחזה. השופטים התייחסו לחוות דעתו המקצועית של המומחה מטעם בית המשפט, וכן לדיווחים הרפואיים מטעם הרופא המטפל בתובעת. הרשות המקומית טענה כי לא היה מקום להעדיף את חוות הדעת הרפואיות האחרות על פני חוות הדעת המקצועית מטעמה.

בית המשפט לא קיבל טענה זו. בפסק הדין הודגש כי בכל הכבוד למומחים רפואיים מטעם הצדדים, אין ספק שחוות דעתו של מומחה אובייקטיבי (שאיננו מקבל שכרו ממי מהצדדים) הינה עדיפה במרבית המקרים. משקלה הרב של חוות דעת זו נובע מכך שהמומחה מונה על ידי בית המשפט ורק לו הוא מחויב. הודגש כי מדובר במהלך אשר מתיישב בין השאר עם השכל הישר. ואכן, רק במקרים חריגים בלבד בית המשפט סוטה מחוות דעתו של מומחה אובייקטיבי ומבכר חוות דעת אחרות המונחות לפתחו.