השריפה בכרמל - פיצויים בגין נזקי גוף ונזקי רכוש

דרגו את המאמר

השריפה אשר השתוללה ביום חמישי (2.12) בכרמל, וזכתה לכינוי "אסון הכרמל", כילתה כ-50 קמ"ר ומיליון וחצי עצים. למעלה מ-17,000 תושבים פונו מבתיהם ונזק רב נגרם לגוף ורכוש. מיותר לציין כי הנזק הכבד ביותר נפל על משפחותיהם של 41 ההרוגים אשר נספו באסון האוטובוס שנקלע למלכודת הלהבות.

היום, כאשר שירותי הכבאות וההצלה מתחילים להשתלט על האש ונראה סופה של השריפה באופק, תוהים תושבים רבים כיצד יש להתמודד עם נזקי הרכוש והגוף, ומי חייב בפיצויים בגינם.

מבחינת נזקי הרכוש, על פי רוב ניתן להגיש תביעות כנגד חברות הביטוח הרלבנטיות. אזרחים, עסקים, גופים, קיבוצים, מושבים וכדומה, מבוטחים בדרך כלל בחברות ביטוח כנגד נזקים מסוג זה. ניתן להניח כי חברות הביטוח לא ימהרו לשלם את הפיצויים בצורה חלקה.

סביר מאד שחברות הביטוח ינהלו משא ומתן פרטי עם כל מבוטח, וזאת על מנת להעריך את נזקו (ולהעמידו על הסכום הנמוך ביותר). אנשים רבים סבורים כי תשלום הפיצויים עלול למוטט את חברות הביטוח מבחינה כלכלית. כאן המקום להדגיש כי לא סביר שחברות הביטוח תקרוסנה, על פי רוב, אחוזים מכספי הביטוח מועברים על ידי חברות הביטוח למבטחי משנה.

תושבים שלא היו מבוטחים

אנשים אשר לא היו מבוטחים בזמן השריפה, או שפוליסת הביטוח שלהם לא מכסה את כלל הנזקים אשר נגרמו מהביטוח (לדוגמא, אובדן רווחים כאשר ביטוח הבית לא כלל ביטוח שכזה על צימרים או חדרי אירוח), יכולים להגיש נגד המדינה תביעה נזיקית.

תביעה זו תהיה מוגשת, ככל הנראה, כנגד הרשות המקומית והמדינה. בכתב התביעה יטענו התובעים כי מדובר בשריפה אשר ארעה כתוצאה מרשלנות של המדינה, אם במתן שירותי כבאות סדירים ובטוחים, ואם במניעת אכיפה כנגד הגורמים לפריצת השריפה.

איך יתקבל הפיצוי?

אזרחים אשר לא היו מבוטחים במועד השריפה (לדוגמא, אזרחים אשר ביתם לא היה מבוטח על ידי חברת ביטוח) יאלצו להמתין עם קבלת הפיצוי. ככל הנראה, אזרחים לא מבוטחים יצטרכו לנהל הליכים משפטיים כנגד המדינה, עניין אשר עלול לקחת כמה חודשים ואף שנים.

ההליכים המשפטיים אינם כוללים פיצויי ביניים, ואזרחים רבים עלולים להיוותר ללא קורת גג. מיותר לציין כי עסקים רבים נמצאים בסכנת קריסה כלכלית. השריפה בכרמל איננה פעולת איבה ועל כן אזרחים שנפגעו בגינה אינם זכאים לפיצוי ממס רכוש. למעשה, במידה וממשלת ישראל לא תפעל על מנת לסייע בידיהם של אזרחים אלו, עלולים הם למצוא עצמם מול שוקט שבורה.

פיצויי לאזרחים או כבאים

פיצויים בגין נזקי גוף מתחלקים לשניים, פיצויי לאזרחים ופיצויי לכבאים (ואנשי כוחות הביטחון, לדוגמא, סוהרי השב"ס). במידה ומדובר באנשי מקצוע אשר נפצעו תוך כדי המאבק באש, עסקינן בתאונת עבודה. במקרים אלו, רשאים העובדים הנפגעים להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי על מנת לזכות בדמי פגיעה.

במידה והביטוח הלאומי יכיר בקשר הסיבתי בין הנזקים לבין הפעילות לכיבוי השריפה, יזכו עובדים אלו למענק או קצבה, וזאת בהתאם לנכות אשר תקבע בעניינם על ידי וועדה רפואית מטעם המל"ל.

פיצויים עבור אזרחים אשר נפגעו מהשריפה, אם בגין שאיפת עשן ואם בשל כוויות, יתקבלו בהתאם להגשת תביעה כנגד האחראים לשריפה (רשלנות הכבאים, רשלנות האכיפה, רשלנות המדינה מבחינה מנהלתית, הגורמים אשר הביאו לפרוץ השריפה בפועל וכדומה).

ככל הנראה, עיקר התביעות תוגשנה כנגד הרשויות המקומיות, משרד הפנים, משרד האוצר, משרד איכות הסביבה, שירותי הכבאות וכדומה. רכוש ציבורי מבוטח במדינה על ידי "ענבל", קרן הביטוח הממשלתית.

קרן מס רכוש, האמנם?

גורמים בכירים במשרד האוצר מסרו הבוקר (5.12) כי מרבית הרכוש הפרטי הינו מבוטח, אם בפוליסות ביטוח בישראל, ואם בפוליסות ביטוח בחו"ל. לגבי רכוש פרטי לא מבוטח, לא נמסרה כל התייחסות מצידם של הגורמים במשרד. רכוש ציבורי שלא היה מבוטח יעלה לדיון במסגרת ישיבת הממשלה במהלך השבוע.

אזרחים אשר סברו כי קרן מס רכוש תהיה הכתובת המתאימה עבורם, צפויים לנחול אכזבה. קרן זו מעניקה פיצויים כאשר מדובר בפעולת איבה או כתוצאה ממלחמה. במקרה דנן, השריפה פרצה ככל הנראה מרשלנות. ייתכן והאירוע יוכר כהצתה על רקע לאומני ואז פני הדברים הינם שונים.  

בתים ועסקים אשר נשרפו כליל, מהי הכתובת?

בעלי בתים ועסקים אשר נכסיהם נשרפו כליל בשריפה מתחלקים לשלושה, בעלי ביטוח מלא, בעלי ביטוח חלקי וחסרי ביטוח לחלוטין. בעלי הביטוח המלא יכולים להגיש את תביעתם נגד חברת הביטוח וסביר להניח שיזכו לפיצויים בשיעור ניכר (עד למלוא הסכום).

בעלי ביטוח חלקי, או חסרי ביטוח, יאלצו להתמודד עם הליכים משפטיים מורכבים. במקרים אלו יכולים בעלי הנכסים להגיש תביעה נזיקית כנגד המדינה, הרשות המקומית וכדומה. ישנה חשיבות רבה גם לממצאי וועדת הבדיקה או החקירה אשר תבחן את נסיבות תחילת השריפה. במקרה בו יוכח כי מדובר בשריפה על רקע לאומני, ייתכן ויוכלו בעלי הנכסים לזכות לפיצויי על ידי קרן הפיצויים של מס רכוש. עם זאת, במידה ומדובר ברשלנות, התביעה הנזיקית תהיה מורכבת יותר ותעסוק בהטלת האשם על אחד הגורמים הנתבעים.