האם שחקן כדורגל נפצע בעקבות תנאי מגרש קשים? האם פיצויים?

דרגו את המאמר

שחקן אשר נפגע במשחק כדורגל בפארק הלאומי ברמת גן הגיש תביעה כנגד העירייה

תא (ת"א) 62827-06‏

שחקני כדורגל מודעים לכך כי ההשתתפות בספורט הנ"ל עלולה לגרום לעיתים לפציעות ותאונות. לא אחת, מוגשות תביעות בגין פציעות אלה לפתחן של הערכאות המשפטיות. העילות להגשת תביעות כגון דא יכולות להיות רבות ומגוונות. להלן דוגמא למקרה בו שחקן כדורגל מקבוצת הכח-עמידר רמת-גן הגיש תביעה כנגד עיריית רמת גן בעקבות נזקי גוף שנגרמו לו במהלך משחק כדורגל.

      קראו עוד בתחום:

• פיצויים לשחקן כדורגל שנפצע ונאלץ לפרוש
• האם אוהד כדורגל נפצע ביציאה ממשחק בגלל רשלנות המשטרה?
• קייטנה לא דאגה לפוליסת ביטוח תאונות אישיות - האם תשלם פיצויים?
• קטין יזכה לפיצויים לאחר תאונת דרכים בגין אובדן קריירה כשחקן כדורגל
• האם העירייה תשלם פיצויים בעקבות פציעה במגרש של בית ספר נעול ביום שבת?

פציעתו של התובע אירעה במגרש כדורגל בפארק הלאומי ברמת גן. התובע טען כי במקום בו הוא נפצע היה בור מסוכן. לדבריו, רגלו נכנסה בבור באותה העת בה שחקן יריב "תיקל" אותו. שחקן הכדורגל טען כי התיקול היה "תיקול רגיל במשחקים כאלה" אך השילוב של התיקול עם הרגל בבור גרם לפציעה קשה. אי לכך, והיות והעירייה הינה המחזיקה והבעלים של המקרקעין המדובר, נטען כי היא הייתה אחראית לפצות את התובע.

בית המשפט השלום, אשר לפתחו הונחה התביעה, קבע כי דין טענותיו של התובע להידחות. בפסק הדין נקבע כי הפגיעה אשר נגרמה לתובע לא הייתה תוצאה של מצב המגרש אלא בעקבות "תיקול שגרתי בלהט המשחק". השופטת קבעה כי התובע, אשר היה צריך להוכיח את טענותיו (מכוח הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה"), לא השכיל להרים את נטל ההוכחה הדרוש.

סוגיית ה"בור במגרש" לא הוכחה

בית המשפט הדגיש כי התובע לא טען בכתב התביעה כי המגרש היה "מלא מהמורות ובורות". כמו כן, נקבע כי גרסתו של התובע לכך שרגלו נתקלה בבור המדובר לא הוכחה. בית המשפט ציין כי תמונות הבור אשר צורפו לכתב התביעה לא צולמו על ידי התובע אלא על ידי אביו. עם זאת, "האב צילם את הבור הנ"ל ללא סיוע מצד התובע, השחקנים האחרים, או מי מהאנשים שהיו עדים לתאונה", נכתב בפסק הדין, "לא זו אף זו, האב העיד בעצמו כי הוא צילם את הבור לאחר שחיפש כזה בור שהרגל של הבן שלו נתקעה בו".

למעשה, בית המשפט קבע כי לא הוכחה טענתו של התובע לכך שהוא נתקל בבור בזמן התיקול במשחק הכדורגל. התובע נמנע מלהביא לעדות עדים רלבנטיים (לדוגמא, השחקן אשר תיקל אותו, שחקנים אחרים אשר היו נוכחים במקום, הפיזיותרפיסט אשר טיפל בו וכדומה).

במילים אחרות, טענותיו בנוגע לבור הסתמכו על "עדות יחידה של בעל דין" אשר משקלה נמוך בתביעות כגון דא. זאת ועוד, בכל המסמכים הרפואיים לא הדגיש התובע כי מצבה של הרגל "החמיר" בעקבות השילוב של תיקול עם התקעות בבור. הדברים לא מצאו ביטוי בתיעוד המקרה בקבוצת הכדורגל, בדברים שנאמרו לצוות הרפואי ,או במסמך כלשהו בסמוך לאחר התאונה. התובע ניסה לטעון כי הנזק שנגרם לרגלו הוכיח את אופן הפציעה. עם זאת, מדובר היה בטענה רפואית אשר לא גובתה במסמכים מטעם מומחה רפואי (כפי שדרוש לפי תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

"אני סבורה כי הסיכוי שפגיעתו של התובע נגרמה לאחרונה בעקבות תיקול במשחק כדורגל היה גבוה יותר מהסיכוי אשר הפגיעה נגרמה או הוחמרה בעקבות בור במגרש", כתבה השופטת בפסק הדין, "חבל כתוצאה מתיקול במשחק כדורגל הינה סיכון רגיל וטבעי ועל כן דין התביעה כנגד העירייה, מכוח אחריותה כבעלת המקרקעין, להדחות".