תקיפה של עורך דין במשרדו - האם פיצויים?

דרגו את המאמר

פיצויים בגין תקיפה של עורך דין במשרדו

הנתבעת ובעלה השכירו לתובע ואשתו דירה בבעלותם בחיפה. תקופת השכירות החל באוקטובר 2004 והסתיימה באוקטובר 2009. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בנוגע לקיומן של שתי שנות האופציה האחרונות, מאוקטובר 2007 ועד אוקטובר 2009.

מחלוקת זו באה לידי ביטוי בתביעת פינוי שהוגשה על ידי הנתבעת ובעלה. בית המשפט קבע, בפסק דין מנומק, כי אין לפנות את התובע ואשתו עד לתום תקופת השכירות באוקטובר 2009. הנתבעים ערערו לבית המשפט המחוזי אך ערעורם נדחה. הנתבעים סברו כי התובעים זייפו את חוזה השכירות. לשם בירור טענת זיוף זו (שכאמור נדחתה בפס"ד בתביעת הפינוי) הגיעו הנתבעת, בתה ובן זוגה של הבת למשרדו של התובע.

      קראו עוד בתחום:

• בעקבות התקיפה - אבי ניר וקשת יקבלו פיצויים מעיזבון דודו טופז
• כאב וסבל לאחר תקיפה - דוגמאות מהפסיקה
• ריב בין נהגים - האם פיצויים בגין תקיפה?
• האם אח בבית חולים לחולי נפש זכאי לפיצויים מהמדינה בגין תקיפה של מטופל

הנתבעים נכנסו למשרדו של התובע לאחר שזה פתח להם את הדלת באמצעות זמזם. מכאן ובנוגע להמשך נתגלעה מחלוקת בין הצדדים בנוגע לשאלה - מה קרה במקום מרגע הכניסה ועד הגעת המשטרה לרבות שומר הבניין בו מצוי המשרד.

הנתבעים טענו כי התובע הוא זה אשר תקף אותם למרות שהם הציגו בפניו טענות לגיטימיות בנוגע לחוזה השכירות. עם זאת, הנתבעים לא הצליחו להסביר מדוע תמונת מצב אחרת לגמרי עלתה מדיסק מצלמות האבטחה אשר מותקנות במשרדו של התובע. בדיסק זה, אשר הוצג בבית המשפט, נראה בבירור שהנתבע, בן זוגה של בתה של הנתבעת, תקף את התובע בפראות לכל אורך הפגישה. כמו כן, הנתבעת ובתה נכחו במקום כשהן אינן מסייעות לתובע ורק צופות במאורע.

האם התובע זכאי לפיצויים גם מהבנות?

התובע טען כי הנתבעות, האם ובתה, היו מעורבות אף הן בעוולת התקיפה וניתן לומר כי גם הן ביצעו כלפיו את התקיפה יחד עם הנתבע הנוסף (בבחינת מעוולים יחד). התובע ציין כי הנתבעות איימו עליו, ואף סייעו ועודדו את הנתבע במעשה התקיפה.

טענות אלו הוכחשו מכל וכל על ידי הנתבעות. בית המשפט קבע כי צפייה בדיסק הצילום מלמדת שלכל אורך התקיפה הנתבעות היו פאסיביות ולא מעורבות. רוב הזמן השתיים לא דיברו וגם דו שיח בין התובע לבין הנתבעת בסוף הקלטת לא נראה כהחלפת דברי איום (הדיסק ללא קול).

השופט קבע כי דיסק הצילום תומך בגרסת הנתבעות ויש לקבוע כי אירוע התקיפה היה פרי יוזמתו הבלעדי והעצמאי של הנתבע. סביר להניח, קבע השופט, כי הנתבעות לא ידעו כלל על התקיפה המתקרבת, קל וחומר שלא על עוצמתה.
 

פיצויים מהתוקף

בית המשפט קבע כי הנתבע יחויב בפיצויי לתובע למרות שנזקי הגוף שנגרמו לו לא היו חמורים במיוחד. סכום הפיצויים הועמד על 20,000 שקלים בתוספת 7,500 בגין שכ"ט עו"ד. השופט ציין כי לא קבע צו להוצאות עבור הנתבעות, וזאת חרף העובדה שהתביעה נגדם נדחתה במלואה.

השופט הסביר זאת באופן הבא:
"נותרתי עם תחושה שהנתבעות לא עשו די בכדי למנוע את ארוע התקיפה. קל וחומר כאשר השתיים ידעו על אופיו האמוציונאלי של הנתבע ונטייתו לכעוס בצורה מהירה. עם זאת, הנתבעות בחרו להביא את הנתבע עמן למשרדו של התובע, תוך שצפו או היה עליהן לצפות כי עלול להיגרם ארוע אלים בין השניים".