נפגעת תקיפה מינית במשפחה תקבל פיצויים במסגרת הסכם גישור

דרגו את המאמר

פיצויים בגין תקיפה מינית במשפחה

פיצויים בגין נזקי גוף יכולים להיות מנת חלקו של אדם אשר היה קורבן לתקיפה אלימה. לעיתים, בעקבות הרשעתו של התוקף בהליך פלילי, הנפגע מגיש כנגד האחרון גם תביעה אזרחית נגררת לפלילים. הדברים יפים כמובן גם לגבי תקיפה מינית. ואכן, פיצויים בגין תקיפה מינית יכולים בהחלט להיפסק לטובתן של קורבנות עבירות מין. להלן דוגמא למקרה כאמור.

      קראו עוד בתחום:

• הותקף במהלך הפגנה בעיר ערבית, האם פיצויים מהמשטרה?
• פיצויים בגין תקיפה לאחר סכסוך שכנים
• תקיפה של עורך דין במשרדו - האם פיצויים?
• נזקי גוף כתוצאה מאיומים ותקיפה, האם פיצויים?

מדובר במקרה אשר הפרשה המקופלת בו החלה לפני כ-20 שנה. המתלוננת, אז קטינה, התגוררה ביחד עם הוריה בבית הסמוך להוריו של התוקף. במשך שנים, הצעירה לא חשפה את התקיפה המינית וזאת משום שהתוקף לא היה רק שכן אלא גם קרוב משפחה (דוד). לטענת הצעירה, עבירות המין באו לידי ביטוי במספר מעשים מגונים אשר בוצעו בה בבית הוריה במועדים שונים.

"אמא, אינני יכולה לשמור זאת בליבי"

לפני כשלוש שנים, הצעירה החליטה לחשוף את הפרשה לראשונה. היא סיפרה את הפרטים לאמה ואמרה לה "אמא, אינני יכולה לשמור זאת עוד בליבי". הצעירה הדגישה כי היא איננה זוכרת את כל הפרטים אך אין לה ספק שמדובר היה בשורה של מעשים מגונים. האם אמרה כי בתה ביקשה שהדברים לא יסופרו לאב, וזאת בשל החשש שהוא לא יאמין להם. אמה של הצעירה הרגישה מיד ש"עולמה חרב עליה". כאשר היא שאלה את בתה מדוע היא לא חשפה את הדברים במשך כל כך הרבה שנים, היא נענתה כי זו לא רצתה "לבייש את המשפחה או לפרק אותה".

לאחר החשיפה מול האם, השתיים הלכו לתחנת המשטרה והגישו תלונה כנגד קרוב המשפחה. הקרוב הכחיש את המעשים מכל וכל. במקביל, הצעירה הגישה כנגדו תביעה אזרחית בבית המשפט. במסגרת כתב התביעה, הצעירה גוללה את מלוא הפרטים שעלו על בדל זיכרונה אודות התקיפה המינית. הצדדים עברו להליך גישור אשר בסופו של היום סוכם בו כי קרוב המשפחה ישלם לאחייניתו סך של 700,000 שקלים.

מדוע נסגר התיק?

כמו כן, סוכם גם כי לאחר שהתשלום יועבר, התלונה במשטרה תימשך. הצדדים הסכימו כי הסכם הגישור ביניהם מהווה סילוק מוחלט וסופי של כל התביעות והתלונות. ואכן, הצעירה ביקשה מהפרקליטות שלא להמשיך בהליך הפלילי ומשכה את תלונתה.

חשוב להדגיש כי במקרים רבים מתלוננות אשר נפלו קורבן לאלימות מינית בתוך המשפחה מגישות תלונה במשטרה ואז מבקשות למשוך אותה נוכח הסיטואציה ה"בעייתית". לא אחת, משטרת ישראל איננה מפסיקה את החקירה ואף מעמידה את החשודים לדין חרף משיכת התלונה. הרציונאל העומד מאחורי המשך החקירה הינו לעודד נפגעות תקיפה מינית בתוך המשפחה להתלונן ללא חשש. במידה וקרוב המשפחה ידע כי ניתן לבטל את התלונה, ייתכן ויופעל על המתלוננת לחץ מצד בני משפחה (ובכך העבריין לא יועמד לדין).

במקרה זה, וללא קשר להליכי הגישור בין הצעירה לדודה, הוחלט בפרקליטות להימנע מהעמדת קרוב המשפחה לדין. המשטרה סגרה את התיק, זאת חרף התקוממותה של האם למהלך. האם טוענת כי המשטרה בחרה "בדרך הקלה" ואם טענות בתה הינן נכונות הרי שאין להרשות לאדם מסוג זה להסתובב חופשי מבלי לעבור טיפול כראוי. האם סבורה כי מי שהיה צריך להחליט על סגירת התיק הוא בית המשפט ולא המשטרה. בפרקליטות טוענים כי סגירת התיק נבעה ממכלול נסיבות כגון השיהוי הרב בהגשת התלונה, משיכת התלונה מצד נפגעת העבירה לכאורה וחולשת הראיות.