פיצויים בעקבות הריגת פלשתינאים בגין רשלנות במהלך מבצע חומת מגן

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

המדינה תשלם פיצויים בגין הרג פלשתינים בגין רשלנות

במאי 2002 ביצעו כוחות צה"ל פתיחת ציר בציר גנים-כדים אשר השתתפו בה טנק ונגמ"ש מסוג אכזרית. במהלך פתיחת הציר, הטנק סטה באופן פתאומי לתעלה בצד הדרך וזאת בגין פריסת זחל. מפקד הטנק היה סבור כי הטנק עלה על מטען וכך גם דווח על ידו בקשר הצה"לי.

צוות הטנק יצא מהטנק והחל לירות לעבר דמויות שנראו בעיניו כחשודות. כתוצאה מהירי מצאו את מותם אם ושני ילדיה אשר קטפו עלי גפן באזור הציר. רופא צבאי שהגיע למקום בדק את הפלשתינאים וקבע את מותם. תביעת פיצויים בעקבות האירוע הוגשה כנגד המדינה.

      קראו עוד בתחום:

• האם צעיר פלשתינאי יזכה לפיצויים מהמדינה בגין ירי בטעות של חיילי צה"ל?
• פיצויים לאחר תאונת דרכים עבור פלשתינאי אשר העתיק מגוריו לישראל
• פיצויים בגין תאונת דרכים במהלך מרדף משטרתי, האמנם?
• פיצויים לאחר תאונת דרכים לפועל בניין פלשתינאי

בית המשפט המחוזי קבע כי הירי היה רשלני והמסקנה אליה הגיע מפקד הטנק בזמן האירוע, שהרכב עלה על מטען, הייתה מסקנה נמהרת ושגויה בנסיבות העניין. בית המשפט ביסס קביעה זו על העובדה שהמפקד העיד כי לא שמע את רעש הפיצוץ אשר נגרם כתוצאה מפריסת הזחל ואנשי הצוות של הטנק לא הובאו לתת עדותם בפני השופטים.

כמו כן, בית המשפט קבע, בין היתר לאור עדותו של סגן מפקד פלוגת השריון בפניו, שהיה על מפקד הטנק לבצע הקפאת מצב במטרה לסרוק ולהעריך את המצב בסביבת הטנק בטרם פתח בירי לעבר המנוחים. מפקד הטנק לא עשה כן אלא נחפז לפעול והירי ההרתעתי שביצע למשך זמן קצר לא היה מספק.

האם מדובר בפעולה מלחמתית?

המדינה טענה כי עומדת לה ההגנה הקבועה בסעיף 5ב' לחוק הנזקים האזרחיים (אחריות המדינה) – הגנה בגין ירי במהלך פעולה מלחמתית. בית המשפט דחה גם טענה זו. השופטים ציינו כי העובדה שהאירוע אירע במהלך מבצע חומת מגן אינה קובעת באופן אוטומטי כי כל פעולות צה"ל באזור יהודה ושומרון הן פעולות מלחמתיות המוגנות בחוק.

הלכה פסוקה היא כי נסיבות מקרים אלו נבחנים בקפידה ובהתאם לעדויות ולראיות הרלבנטיות. במקרה דנן, ביום הירי לא היו אירועים מיוחדים בגזרה ולא התקבלו דיווחים או התרעות קונקרטיות. זאת ועוד, תושבי הכפרים באזור לא הונחו שלא להימצא בסביבה וקטיפת עלי הגפן בצידי הציר לא הייתה פעולה מלחמתית. בית המשפט ציין עוד כי גם פתיחת הציר השגרתית אינה עולה כדי פעולה מלחמתית.

האם מפקד הטנק פעל בהתאם להוראות הפתיחה באש?

השאלה המרכזית בה עסק בית המשפט הייתה האם הירי לעבר המנוחים היה סביר בנסיבות העניין או שמא עסקינן ברשלנות מצידו של מפקד הטנק (וכפועל יוצא מכך של המדינה) אשר מצדיקה תשלום פיצויים. השופטים כתבו בפסק הדין כי אף אם הם יוצאים בהנחה שמפקד הטנק היה סבור במאת האחוזים שהטנק עלה על מטען, ולאחר מכן הוא פעל בהתאם להוראות הפתיחה באש, עדיין אין לדחות את טענות ההתרשלות.

"ההנחה כי הטנק עלה על מטען לא הייתה המסקנה הסבירה היחידה שניתן היה להגיע אליה בנסיבות המקרה", נכתב בפסק הדין. המדינה טענה כי הירי היה סביר שכן הוא תאם את הוראות הפתיחה באש הרלבנטיות למקרה של עליית טנק על מטען. טענה זו נדחתה. השופטים הזכירו למדינה כי בתי המשפט יכולים להיעזר בהוראות הפתיחה באש אך אין לגזור מהן את סטנדרט ההתנהגות הסביר מבחינה משפטית. .

לסיכום, בית המשפט קבע כי המדינה תשלם פיצויים למשפחתם של המנוחים בשיעור של כ-1.627,000 שקלים - 720,000 ש"ח בגין נזק שאינו ממוני, 15,000 ש"ח בגין הוצאות קבורה, 512,399 ש"ח בגין הפסד השתכרות בשנים האבודות וכן 75,000 ש"ח בגין אובדן שירותי אם. ב בנוגע לקטינים, בית המשפט קבע כי בסיס שכרם יחושב לפי סכום של 2,215 ש"ח. תביעתם של בני המשפחות לפיצויים עונשיים נדחתה.