600,000 שקלים פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לאחר נפילה במחסן חשוך
| דרגו את המאמר |
|
סייע לחבר ונפל בבור פעור במחסן חשוך - 600,000 שקלים פיצויים
אדם סייע לחברו, אשר עובד בתור קבלן חשמל בחברת ביטוח. להוציא כלים מסוימים ממחסן החברה. קבלן החשמל לא הזהיר את חברו, אשר נכנס למחסן החשוך, כי במקום בור פעור ועליו להיזהר שלא ליפול. לדאבונו של האחרון, הוא מעד לתוך הבור ונגרמו לו נזקי גוף שונים. בעקבות האירועים, הגיש הנפגע תביעה נזיקית כנגד חברת הביטוח, בתור מחזיקת המקרקעין, וכנגד חברו.
במהלך הדיונים בבית המשפט, הודה החבר כי הוא לא הזהיר את התובע מפני הבור וכי שמע שהתובע אכן נפל לבור. חברת הביטוח הכחישה כי היא בעלת המחסן ואו המחזיקה במקרקעין. כמו כן, חברת הביטוח הוסיפה כי היא לא ביקשה לשכור את שירותיו של הנתבע, ויש לייחס לו אשם תורם בכך שהוא נכנס למחסן חשוך אשר הוא איננו מכיר, וזאת מבלי להדליק את האור.
קראו עוד בתחום:
- תביעת פיצויים נגד מסעדה בגין הגשת נוטלה ללקוחה רגישה לאגוזים
- תביעה נזיקית נגררת לפלילים לאחר רצח מאהב על ידי הבעל - אשם תורם
- תובע לא הופיע לדיון הוכחות - התביעה הנזיקית תידחה
- האם פיצויים בעקבות רשלנות לכאורה בחקירה משטרתית?
- נפילה בבית לאחר שירות אינסטלטור רשלני, האם פיצויים?
בית המשפט קבע כי הנתבעים התרשלו כלפי התובע ועל כן הם חייבים בפיצוייו. בפסק הדין נכתב כי החבר היה צריך לצפות שחברו עלול ליפול לבור המסוכן והיה עליו להזהירו בעניין זה מבעוד מועד. בנוגע לחברת הביטוח, נקבע כי האחרונה לא הציגה בפני בית המשפט כל ראייה לכך שהיא אינה בעלת המקרקעין. כמו כן, נקבע כי היות והיא המחזיקה בנכס, היה עליה לצפות כי השארתו של הבור הפעור, כפי שהושאר, עלולה להביא למצב בו פלוני שאינו מכיר את המקום ייפול בבור.
השופט ציין כי חברת הביטוח הייתה צריכה לדאוג לסגירת הבור או לכל הפחות לגידורו ולהצבת תמרורי אזהרה במקום. מחדליהם של הנתבעים, נקבע בפסק הדין, חרגו מהסביר יצוין כי הבור אליו נפל התובע היה במרחק צעד אחד מהדלת. דהיינו, לתובע לא היה די זמן לחפש אחר האור במחסן, וזאת משום שהוא נפל מיד לאחר צעדו הראשון.
האם הסתכנות מרצון?
הנתבעים טענו כי התובע, בכניסתו למחסן החשוך, הסתכן מרצון. המבחן לקביעת הסתכנות מרצון הינו בהסכמת הניזוק שאם יאונה לו נזק, ייפול עליו ההפסד ולא על המזיק. במקרה דנן, נקבע כי לא ניתן לראות הסכמה כאמור מצידו של התובע, כאילו הסכים האחרון שאם יגרם לו נזק במחסן חברת הביטוח, אזי האחריות עליו.
השופט ציין כי התובע לא ידע, ולא יכול היה לדעת, כי קיים סיכון של נפילה בתוך המחסן. כמו כן, התובע היה מבקר-אורח במקום והנתבע, אשר הזמין את אותו לחניון, היה צריך להזהיר את חברו (שהיה זה עבורו ביקורו הראשון) מפני "הסכנות האורבות במחסן".
קראו גם על הסתכנות מרצון:
"איני סבור כי ניתן לצפות מהתובע שישאל את הנתבע - בטרם כניסה למחסן בתוך חניון של בניין גדול בתל-אביב - האם יש במקום בור", כתב השופט בפסק הדין, "לא מדובר כאן בחשש אשר אמור להיות בציפייתו של אדם סביר. זאת בניגוד לנתבע עצמו, שידע מראש על הבור במקום".
לסיכום, בית המשפט קבע כי הנתבעים התרשלו כלפי התובע ועליהם לשלם פיצויים לאחרון. סכום הפיצויים הועמד על 600,000 שקלים.- 170,000 שקלים בגין כאב וסבל, 10,000 שקלים בגין הפסדי שכר לעבר וימי מחלה, 350,000 שקלים בגין אובדן כושר השתכרות לעתיד, 20,000 שקלים בגין הוצאות רפואיות, 45,000 שקלים בגין עזרה צד ג', ו-5,000 שקלים בגין דמי ניידות.
