מהו נטל ההוכחה לצורך אשפוז פסיכיאטרי כפוי בהליך אזרחי?

דרגו את המאמר

הגשמת רף ההוכחה לצורך אשפוז פסיכיאטרי כפוי

בית המשפט העליון קבע כי רף ההוכחה הדרוש לשם אשפוזו של אדם בכפייה באשפוז פסיכיאטרי הינו כמאזן ההסתברויות (51%) ולא לפי מדרג הביניים בין הרמה האזרחית לבין הרמה "הפלילית" (של מעל לכל ספק סביר). עם זאת, השופט מלצר הדגיש בפסק דין אשר ניתן על ידו לאחרונה כי הוועדה אשר מחליטה על האשפוז הכפוי חייבת "לשים לב לכך שאיכות הראיות וכמותן תהיה בהתאם למשמעות המקופלת באשפוז כפוי, אשר הינה משמעות מרחיקת לכת מבחינת זכותו של האדם לחירות".

השופט מלצר בחן בפסק דינו שלוש סוגיות עיקריות אשר נוגעות לאשפוז פסיכיאטרי כפוי בהליכים אזרחיים. השאלה הראשונה בה עסק בית המשפט הייתה האם הוועדה הפסיכיאטרית רשאית להאריך אשפוז כפוי בעילה שונה, אשר לא הייתה בבסיסו של האשפוז מלכתחילה. לדוגמא, כאשר האשפוז הכפוי הראשוני נעשה מכוח סעיף 6 לחוק טיפול בחולי נפש, והאשפוז השני התבקש על בסיס סעיף 7 לחוק.

סעיף 6 לחוק עומד על שלושה מבחנים מצטברים הדרושים לשם אשפוז כפוי דחוף:

• עסקינן בחולה אשר כושר שיפוטו או כושרו לביקורת המציאות, כתוצאה ממחלתו, פגום במידה ניכרת.
• קיים סיכון פיסי מיידי לחולה ו/או לזולתו.
• מדובר באדם אשר מסרב להיבדק על ידי פסיכיאטר.

על פי סעיף 7, אשר דן בבדיקה פסיכיאטרית כפויה אך לא דחופה, המבחן הראשון זהה למבחן כושר השיפוט לפי סעיף 6. לאחר מכן, צריך להתקיים "רק" אחד מהתנאים הבאים:

• סיכון פיסי לחולה ו/או לזולתו שאינו מיידי.
• יכולתו של האדם לדאוג לצרכיו הבסיסיים פגומה בצורה קשה.
• האדם עלול לגרום לפגיעה קשה ברכוש.
• האדם גורם סבל נפשי חמור, לו או לזולתו, ומפריע למערך החיים התקין של הזולת.

במקרה דנן, בית המשפט נדרש לבחון האם הוועדה הייתה רשאית להאריך את אשפוזו של אדם על פי סעיף 7, וזאת למרות שהאחרון אושפז באופן ראשוני מכוח סעיף 6.(המחמיר יותר).

בית המשפט העליון מצא כי יש לענות על שאלה זו בחיוב. עם זאת, נקבע כי גם במקרים כגון דא, מומלץ לבחון אפשרויות פוגעניות פחות (לדוגמא, על ידי טיפול מרפאתי כפוי). כמו כן, הודגש כי הוועדה צריכה לבסס את החלטתה על נימוקים שיירשמו בפירוט. כעת, בית המשפט נדרש לרמת ההוכחה הדרושה לשם הארכתו של אשפוז כפוי. כפי שצוין לעיל, נקבע כי רמת ההוכחה במקרים אלה הינה כמאזן ההסתברות במשפט האזרחי.