התיישנות תביעה בגין נזק נפשי לפני עשר שנים

דרגו את המאמר

השעיית תקופת ההתיישנות במקרים של נזקים נפשיים

פעמים רבות מוגשות תביעות נזיקיות העוסקות בנזקים נפשיים שנגרמו לנפגע, במועד מאוחר בהרבה מקרות האירועים. לא אחת נוטים נפגעי נפש להדחיק את פגיעותיהם במשך שנים רבות, ועל כן נטענת כנגדם טענת התיישנות בבית המשפט כהגנה ראשונית.

סעיף 11 לחוק ההתיישנות דן בהקפאת מרוץ ההתיישנות בשל ליקוי נפשי או שכלי וזו הוראת הסעיף – "בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במניין הזמן שבו התובע לא היה מסוגל לדאוג לענייניו מחמת ליקוי נפשי או שכלי (זמני או קבוע), ולא היה עליו אפוטרופוס. במידה והיה עליו אפוטרופוס - לא יבוא במניין הזמן שבו טרם נודעו לאפוטרופוס העובדות המהוות את עילת התובענה".

      קראו עוד בתחום:

• התעללות נפשית בצבא ופיצויים
• נזק נפשי בעבודה, האם תאונת עבודה?
• חרדות, מתח נפשי ותורת המיקרוטראומה

• לאחר שנים של שירותי הצלה ומראות קשים הכבאי אינו נרדם בלילות - האם תאונת עבודה?

תכליתו של סעיף זה הינה להשעות את תקופת ההתיישנות במקום בו התובע אינו מסוגל לדאוג לענייניו ולממש את זכויותיו. מנוסחו של סעיף זה עולה, כי לצורך כניסה לרישא של הסעיף יש להוכיח שני תנאים - ראשית כי התובע לא היה מסוגל לדאוג לענייניו וזאת מחמת ליקוי נפשי או שכלי, ושנית - האם היה עליו אפוטרופוס באותה תקופה בה לא היה מסוגל לדאוג לענייניו.

ההבדל בין "לא מסוגל לדאוג לענייניו" בין חוק ההתיישנות לחוק האפוטרופוסות

הפסיקה אבחנה בין פרשנות המונח "לא היה מסוגל לדאוג לענייניו" כפי שהוא מופיע בחוק ההתיישנות לבין פרשנות המונח כפי שהוא מופיע בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. אבחנה זו נוצרה בשל תכליתם השונה של החוקים, כאשר חוק ההתיישנות נועד להגן על תובע שאינו מסוגל לממש את זכויותיו, וחוק הכשרות נועד לעשות דבר זהה תוך הכלת עיקרון כבוד האדם וחירותו.

בית המשפט נוטה לפרש באופן זהיר ומצומצם את חוסר יכולתו של אדם לדאוג לענייניו לצורך הכרזה על פסול דין או מינוי אפוטרופוס, אך מונח זה נשפט באופן רחב יותר במסגרת חוק ההתיישנות.

האם נזקיה האישה במהלך הנישואין התיישנו עשר שנים לאחר הגירושין?

בית המשפט נדרש לדון בתביעה נזיקית אשר הוגשה על ידי אישה נגד בעלה לשעבר, עשר שנים לאחר מועד הגירושין. האישה טענה כי גילתה את הנזק שנגרם לה רק כאשר פנתה לטיפול פסיכולוגי, ארבע שנים אחרי הפרידה.

• התיישנות בתביעות ביטוח - כדאי לך לקרוא...

• הממונה על הביטוח - מרוץ ההתיישנות יחל מיום גילוי המחלה ולא מיום התאונה
• דחיית התיישנות תביעה נגד ביטוח לאומי, אימתי?
• דיון בנוגע לסוגיית התיישנות תביעות בביטוח הלאומי

לדבריה, במשך כל השנים שקדמו לטיפול, לא ידעה היא כלל על הנזקים הנפשיים שנגרמו לה במהלך הנישואין ועילת התביעה התבררה לה רק במסגרת הטיפול. הגבר טען לעומתה כי דין תביעתה להידחות משום שחלפו עשר שנים ממועד פקיעת הנישואין.

בית המשפט קבע כי האישה לא הייתה מסוגלת לדאוג לענייניה לאחר הגירושין, ועילת התביעה התבררה לה במסגרת הטיפול הפסיכולוגי. אי לכך, התביעה לא התיישנה. מדוע?

נכות נפשית של 100%

האישה צירפה לסיכומיה מכתב מאת ד"ר ג.ב.א. המופנה למוסד לביטוח לאומי. במכתב זה כתבה ד"ר ב.א. כי ישנן תקופות שתפקודה של המשיבה ירוד והיא לא מסוגלת לדאוג לענייניה ולתפקד בביתה. כמו כן, האישה צירפה גם מכתב של הגב’ ט.ס. ממרכז ייעוץ לאישה המפרט את מצבה בתקופת הנישואין ואת מצבה לאחר גירושי הצדדים.

על פי האמור במכתב זה, המשיבה בתקופה שלאחר הגירושין לא יכלה לתפקד ולדאוג לענייניה – "היא התקשתה לעשות החלטות בסיסיות, ולא יכלה להביא עצמה לצאת מהבית ולעבוד לפרנסתה".

זאת ועוד - המשיבה הינה אישה הזכאית לקצבת נכות בשיעור של 100%. קצבת הנכות הניתנת למשיבה היא בשל מצבה הנפשי ומשקל היתר שממנו היא סובלת. השופטת סברה שאדם המקבל קצבת נכות בשיעור 100% מביטוח לאומי (כל עוד לא מדובר על נכות גופנית בלבד), יכול להיחשב כאדם שלא היה מסוגל לדאוג לענייניו מחמת ליקוי נפשי וחוסה תחת סעיף 11 לחוק ההתיישנות.

אי לכך, דין הבקשה להתיישנות התביעה להידחות והתביעה תידון במסגרת ההליך המשפטי. כמו כן, הגבר חויב בהוצאות משפט כלפי האישה בסך של 10,000 שקלים ושכר טרחת עורך דין.