200,000 שקלים פיצויים בגין נזקי גוף לאישה בהריון לאחר תאונת רחוב בנהריה

דרגו את המאמר

200,000 שקלים פיצויים לאישה בהריון שנפלה ברחוב

אישה בהריון, אשר נפלה ברחוב עזריאל רייצ'יק בנהריה, הגישה תביעת פיצויים כנגד העירייה בגין נזקי גוף אשר נגרמו כתוצאה מהנפילה. לטענתה של התובעת, רגלה נתפסה בשבר שבין שתי אבני שפה בשולי המדרכה ובעקבות כך היא נפלה ונגרמו לה נזקי גוף שונים. הנתבעת טענה כי היא מכחישה את טענות התובעת מכל וכל, הן את נסיבות התאונה, הן את אחריותה והן את הנזקים הנטענים.

הצדדים הציגו בפני בית המשפט מסמכים רבים ותמונות. התובעת נתנה עדות אליה צורף תצהיר נסיבות נוסף מטעמה. באשר לנכות הרפואית – בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו (לאור מרחק רב בין חוות הדעת של הצדדים) אשר העמיד את נכותה של התובעת בקרסול בשיעור של 15% לצמיתות.

בית המשפט בחן את הראיות, שקל את טיעוני עורכי הדין מטעם הצדדים, וקבע כי יש לקבל את התביעה לפסוק לתובעת פיצויים בהתאם לראשי הנזק השונים. השופטת קבעה כי היא מקבלת את גרסתה של התובעת להתרחשות האירועים מבחינה עובדתית.

      קראו עוד על תביעות נזיקין נגד עיריות ורשויות מקומיות:

• האם העירייה תשלם פיצויים בעקבות פציעה במגרש של בית ספר נעול ביום שבת?
• פיצויים בגין נזקי רכוש לאחר שריפה אשר פרצה במכולת אשפה עירונית
• פציעה במשחק כדורעף חופים - פיצויים מהעירייה
• תביעה נגד רשות מקומית בדבר פציעה מזיקוק בעיד אל פיטר
• האם עירייה נהגה באופן רשלני במתן רישיון עסק לפיצרייה לא בטיחותית?

בפסק הדין נכתב כי התובעת הציגה גרסה אמינה וסדורה וניכר שהיא לא ניסתה להגזים או לתאר מצב דברים בלתי סביר. השופטת הוסיפה כי התובעת ענתה בכנות וביושר לשאלות שהופנו אליה, אפילו שחלקן הוגדרו על ידי בית המשפט כ"מביכות" (לדוגמא, שאלה בנוגע למשקלה בעת האירוע).

כמו כן, בתמונות אשר הוצגו על ידי התובעת ניתן היה לראות בבירור פער בין שתי אבני השפה ברוחב של מספר סנטימטרים אשר בקלות יכול לגרום למעידה של הולך רגל סביר.

אחריות העירייה ואשם תורם

בתי המשפט עוסקים פעמים רבות בסוגיות הנוגעות לאחריות עירייה בנוגע לתאונות ברחוב הנגרמות להולכי רגל תמימים. מצד אחד, הלכה פסוקה היא כי אין לצפות שהולכי רגל ילכו בעירם בראש מושפל כאשר הם מנסה להימנע ממהמורות ומכשולים. אין זה דרכם של בני אדם והעיריות אינן יכולות לצפות זאת מהם.

מצד שני, בתי המשפט קבעו בעבר כי מדרכות ורחובות אינם שטחים סטריליים ואין להתייחס אליהם כמקומות החפים מבליטות, גלים, שיפועים, סדקים וכיוצא בזה. מדובר בעובדה שהינה מציאות הכרחית המוסכמת על הכל.

למעשה, קיימת פסיקה לכאן ולכאן בעניין זה. פסיקות אלו יושבות בבסיס שיקוליו של בית המשפט כאשר הוא נדרש לבחון תאונה שאירעה להולך רגל ברחוב כתוצאה מרשלנות לכאורה של רשות מקומית.

העירייה אחראית לנזקי התובעת בשיעור של 60%

בית המשפט קבע כי במקרה דנן, לאחר ביצוע האיזונים הדרושים, אשר מתחייבים לגבי גבולותיה והיקפה של אחריות הרשות המקומית, יש להעמיד את אחריות של עיריית נהרייה בשיעור של 60%. 40% הנותרים הונחו לפתחה של התובעת במסגרת אשם תורם.

"אני סבורה כי ניתן היה למצוא דרך הנדסית, לא מורכבת במיוחד ולא יקרה במיוחד, להניח את האבנים בצורה אחרת מלכתחילה, ולחילופין למלא את הפער שנוצר", כתבה השופטת בפסק הדין, "במיוחד אדגיש כי מהתמונות עולה עוד שהאבנים נצבעו לאחר שהפער כבר היה קיים".

דהיינו, השופטת קבעה כי כאשר נציגי העירייה הגיעו לצבוע את המדרכה באדום-לבן, ניתן היה לראות בברור את הפער המדובר. משמע, שגם כאשר הגיעו נציגי העיריה לצבוע ולחדש את אבני המדרכה – לא נעשה כל דבר על מנת למלא את הפער.