תביעה נגד עיריית חולון בעקבות נפילה ברחוב בגין מכסה ביוב פתוח
| דרגו את המאמר |
|
תביעה נגד עיריית חולון בגין נפילה על מכסה ביוב שנפתח
התובעת פונתה ממקום התאונה לחדר המיון בבית החולים וולפסון בחולון. על פי תעודת חדר המין, נחבלה היא בשורש כף יד ימין וקרסול ימין. במקומות אלו אוחבנו שברים והתובעת טופלה ושוחררה עם המלצות לשכיבה עם רגל ימין מורמת ליומיים.
קראו גם בתחום:
- תביעה בגין טביעה בבריכה בבית מלון
- תביעה בגין נזקי גוף לאחר נפילת צינור מבניין
- תביעה ייצוגית נגד פאב תל אביבי בגין עישון
- פיצויים מבעל הבית לאורח אשר נפגע בביתו, האמנם?
כמו כן, קיבלה התובעת הוראה כי אחרי יומיים אלו עליה לבצע התחלת דריכה ובהתאם לכאב להשתמש בהליכון. בנוסף, על התובעת הוטל לעבור ביקורת אורתופדית בקופת חולים ובמקרה של החמרה בכאבים לשוב למיון. התובעת שבה לאחר מכן למיון, ושם נבדקה ושוחררה עם המלצות חופפות נוספות.
החמרה במצב קיים ולא נכות חדשה
התובעת הציגה בבית המשפט חוות דעת רפואית החתומה בידי אורטופד מטעמה. בחוות הדעת הזו נטען כי התובעת טופלה על ידי קיבוע שורש כף ימין בגבס למשך כחודש וחצי. כמו כן, נכתב כי התובעת הזדקקה לטיפולי פיזיותרפיה, התלוננה על כאב בשורש כף היד וכף הרגל. המומחה העמיד את נכותה של התובעת ברגל על שיעור של 10% בהתאם לתקנות המוסד לביטוח לאומי.
מומחה רפואי בתחום האורטופדיה מטעם העירייה בדק אף הוא את התובעת וקבע כי אין כל הגבלה בידה ועל כן אין היא זכאית לשיעורי נכות כלשהם. המומחה מטעם ההגנה הוסיף כי בבדיקת עברה הרפואי של התובעת ניתן למצוא כי סבלה בעבר מבעיות בכפות רגליה.
בנוסף, המומחה מטעם העירייה הסכים אמנם לשיעור נכותה של התובעת ברגל על 10%, אך לדבריו מחצית מנכות זו מקורה בנזקי גוף קודמים. בית המשפט קבע, בהתחשב בהסכמת הצדדים, כי נכותה של התובעת תועמד על 7.5%, ממוצע בין חוות דעת המומחים.
הפיצויים שנפסקו:
נזק לא ממוני – התובעת ילידת ספטמבר 48 בת 57 לעת התאונה. נכותה בקשר סיבתי לתאונה הינה 7.5% בתחום האורטופדי ובגין התאונה לא אושפזה. בית המשפט העמיד את הפיצוי בגין ראש נזק זה בהתאם למצבה הרפואי הכולל של התובעת לאחר התאונה, על סך של 21,000 שקלים.
עזרת הזולת – התובעת העסיקה עזרה בשכר עובר לתאונה ולאחריה אם כי לא באותה תכיפות. היא התקשתה בעבודות משק הבית גם עובר לפני התאונה מחמת מצבה הרפואי דאז ואף עזבה את מקום עבודתה מאותה הסיבה. בית המשפט קבע כי מתיאור היחסים בין בעלה של התובעת לבינה ניכר כי שניהם תורמים בעבודות הבית כאשר מדובר באנשים מבוגרים וחולים. אי לכך, השופטת הסכימה עם התובעת על כך שזכאית היא לפיצויי בעבור עזרת הזולת. השופטת העמידה פיצויים אלו על סכום של 9,000 שקלים.
הוצאות ניידות/נסיעה עבר ועתיד – התובעת לא השכילה להציג בפני בית המשפט קבלות או עדות לנסיעות בגין טיפולים רפואיים או בעקבות הפגיעה. כמו כן, המומחים הרפואיים העידו כי התובעת סבלה מקשיים בהליכתה וברגליה גם לפני התאונה. עם זאת, השופטת הכירה בכך שהתובעת סובלת מקשיים אורטופדיים המפריעים באופן ברור לשגרת יומה. אי לכך, נפסקו בעבורה 3,000 שקלים בגין הוצאות נסיעה לעבר ולעתיד.
הוצאות משפט - מעיון בחוות דעת מומחי הצדדים וכעולה מההסכמה הדיונית שביניהם, מצאתי כי חוות דעת מומחה הנתבעת עדיפה בהיותה מתייחסת לעבר רפואי, שהוכח כמהותי בחומר הראיות ולתוצאות ההליך. בנסיבות אלה הורתה השופטת כי כל צד יישא בהוצאות המומחה מטעמו. הוצאות משפט אחרות בהם זכתה התובעת הועמדו על 2,000 שקלים. בנוסף, עיריית חולון חויבה בתשלום 20% משכר טרחת עורך דינה של התובעת.
