האם מצלמת אבטחה מהווה פגיעה בפרטיות?

דרגו את המאמר

האם הצבת מצלמות בחדר בבית החולים היא פגיעה בפרטיות?

עתירה אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי, כנגד מנכ"ל בית החולים "אסותא", עסקה ב"פגיעה בפרטיותם", כביכול, של החולים והעובדים במוסד היוקרתי. העותר, מטופל במכון למיפוי לב הפועל בבית החולים "אסותא", טען כי נודעו לו עובדות העתירה לאחר שצפה בתוכנית תחקירים אשר שודרה בערוץ מסחרי בטלוויזיה.

לטענתו, מנהל בית החולים הורה על הצבת מצלמה בחדר ההלבשה של המכון, שצילמה את עובדי המוסד ולקוחותיו בעת שהחליפו בגדים. יש לציין כי המצלמות הבחינו בחלק מן המעורבים כאשר היו בעירום חלקי, וזאת מבלי שהם יודעים על כך.

      קראו עוד בתחום:

• תביעה נגד ערוץ 10 בעקבות פגיעה בפרטיות

• פרסום תמונות מטקס חינה בדואי, האם פגיעה בפרטיות?

• תביעה נגד ערוץ 2 בגין פגיעה בפרטיות

העותר טען כי מעשים אלו עולים כדי הפרת זכותם לפרטיות של המטופלים והעובדים במכון. לאור זאת, דרש העותר את הדחתו של המנהל ממשרתו.

טענות רבות בפני גורמים שונים

העותר העלה את טענותיו כנגד התנהלות מנהל בית החולים בפרשה בפני מספר גורמים. בתחילה, פנה העותר למנהל בית החולים בדרישה לפצות אותו ואת אשתו (גם מטופלת במכון) בטענה שבני הזוג צולמו במצלמה הנסתרת. מנהל בית החולים בדק את הבקשה ודחה אותה, בנימוק שאין קשר בין מועדי הבדיקות שבני הזוג ביצעו במכון, לבין התקופה שבה פעלה המצלמה במכון.

מיד לאחר מכן, העותר הגיש תלונה למשטרת ישראל, שהחליטה לסגור את תיק החקירה מחוסר ענין לציבור. לאחר מכן, פנה העותר לשר הבריאות ולמנכ"ל משרדו, וביקש את הדחתו לאלתר של מנהל בית החולים מתפקידו.

כמו כן, העותר שלח עותק מפנייתו ליועץ המשפטי לממשלה. משרד הבריאות מסר לעותר, בשתי הודעות נפרדות, כי עניינו הועבר לטיפולו של מנכ"ל מכבי שירותי בריאות אשר בית החולים אסותא מצוי בבעלותה. עם זאת, העותר לא המתין לתשובת מנהל קופת החולים, וכעבור מספר ימים מקבלת ההודעה הגיש גם עתירה לבית המשפט.

דחיית התביעה על הסף

בית המשפט קבע כי דין העתירה להידחות על הסף וזאת מכמה טעמים. ראשית, העתירה בעת הגשתה הייתה מוקדמת באופן מובהק, והעותר לא מיצה את האפשרויות לבירורה בהליכים המינהליים שהיו פתוחים בפניו.

כמו כן, העותר פנה לבית המשפט ימים מספר לאחר שפנה בתלונה לבית החולים, למרות שנמסר לו הטיפול בתלונה מועבר למנהל קופת חולים לבדיקה. למעשה, העותר הביא להכרעת בית המשפט ענין שהמחלוקת בו טרם התבררה בידי הרשות המוסמכת.

העתירה אמורה להידחות גם לגופו של עניין

בפסק הדין צוין, למעלה מן הדרוש, כי דין העתירה להידחות גם לגופה. אכן, מוסד המשרת את הציבור, ובכלל זה בית חולים המספק שירותים רפואיים לציבור, אמור לפעול תוך רגישות מרבית לזכויות אדם (ובכלל זה, זכות האדם לפרטיות, וזכויות מטופלים לצנעת הפרט).

עם זאת, במקרה דנן קבעו השופטים שההנחיה להציב מצלמה הייתה מכוונת להגן על רכושם של עובדיו ולקוחותיו של המכון עקב תלונות שהועלו בדבר גניבות המתרחשות במקום.

מנהל בית החולים ביקש בהנחיותיו להתמודד עם בעיית גניבות הרכוש, תוך צמצום מרבי של סכנת הפגיעה בפרטיות באמצעות הצבת מצלמה אחת המכוונת לארונות, בדרך שלא תקלוט את העובדים והנבדקים.

לדאבונו של הנתבע, הנחייתו ברוח זו לא כובדה הן ביחס למספר המצלמות שהוצבו, והן ביחס לכיוונן. עם זאת, מיד כשהתגלתה התקלה היא הוסרה. התוצאה מכך היא כי היקף הפגיעה בפרטיות שנגרם היה מצומצם, ונמשך פרק זמן קצר. גילוי התקלה לווה בהבהרת הנהלים המתחייבים לגבי העתיד, והתנצלות אישית של המנהל לאלה שנפגעו.