פיצויים בעקבות אפליה על רקע עדתי במועדון ``המפתח`` בתל אביב

דרגו את המאמר

פעם נוספת – פיצויים בגין הפליה בכניסה למועדון בתל אביב

תא"מ 19321-04-10

מבלים רבים, בעיקר באזור המרכז, ולא אחת בתל אביב, נאלצים להתמודד עם תורים בכניסה למועדונים ופאבים. לעיתים, הסיבה לתורים הארוכים הינה תפוסה מלאה במקום הבילוי. עם זאת, לא אחת, ההמתנה בתור לא נובעת אלא מהפליה אסורה. במידה ואדם חש כי הוא הופלה לרעה בכניסה למועדון, בשל מראה חיצוני למשל, קיימת לאחרון עילה להגשת תביעה כנגד העסק אשר מנע את כניסתו.

לאחרונה, מוגשות תביעות רבות בעניין זה כנגד מועדונים, דיסקוטקים ופאבים בתל אביב. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין אשר ניתן לאחרונה בבית משפט השלום בעיר. מדובר בתביעה אשר הוגשה כנגד מועדון "המפתח" בגין אפליה על רקע עדתי בכניסה למקום.

פיצויים משמעותיים

בית המשפט השלום בתל אביב קבע כי בעלי מועדון "המפתח" בעיר, ושורה של נתבעים נוספים, יפצו אדם בסך של 25,000 שקלים בגין אפליית האחרון בכניסה למועדון. בפסק הדין נקבע כי החברה אשר מנהלת את המועדון, בעליה, והיחצ"ן אשר עבד במקום, ישלמו לתובע פיצויים והוצאות משפט בסך כולל של כ-30,000 שקלים. מדובר באחד הסכומים הגבוהים ביותר אשר נפסקו לטובת אדם בגין אפליה בכניסה למועדון, וכמחצית מהסכום המקסימאלי אשר מאפשר החוק.
 

      קראו עוד בתחום:

• פיצויים בגין אפליה על רקע גיל בכניסה למועדון ריקודים
• פרסום אפליה בכניסה למועדון אשר לא הוכחה מהווה לשון הרע
• בליין אלים לא יקבל פיצויים בגין הפרה של "חוק הסלקציה"
• פיצויים בגין עישון במועדון בתל אביב - 150,000 שקלים במסגרת תביעה ייצוגית

התביעה הוגשה בעקבות אי הכנסתו של התובע למועדון "המפתח" במרץ 2010. התובע לא הוכנס למועדון בשתי פעמים שונות. בפעם הראשונה, כאשר היה בגפו, ובפעם השנייה כאשר הגיע למקום בלוויית בת זוג. בפעם השנייה לא הוכנס התובע למועדון וזאת למרות שהוא טען כי הובטח לו במפורש שיינתן לו להיכנס. לא זו אף זו, התובע אף היה בקשר טלפוני עם אחראי המשמרת במועדון בערב המדובר, והאחרון הבטיח לו כי הוא ייכנס.

בסופו של דבר, התובע ובת זוגו נאלצו להמתין כחצי שעה בכניסה למועדון, וזאת כאשר נכנסים למקום באין מפריע בליינים "בעלי גוון עור בהיר". התובע ובת זוגו החליטו - לאחר המתנה של כ-30 דקות - לעזוב את המקום.

גרסת התובע עקבית, עדים רבלנטיים מטעם ההגנה לא זומנו

בית המשפט קבע כי התובע ובת זוגו הציגה גרסה עקבית וסדורה לאופן השתלשלות העניינים. כמו כן, נטען כי בעלי המועדון לא השכילו להפריך את גרסתם ועל כן יש לקבלה. ב"כ הנתבעים ניסתה לטעון כי התובע לא הוכיח שבעלי עור בהיר נכנסו בעוד הוא ממתין בחוץ לשווא. בית המשפט קבע כי לא ניתן לצפות מבליין, אשר בסך הכל ביקש להיכנס לבלות במועדון ריקודים, להצטייד במצלמה על מנת לתעד את אפלייתו על רקע עדתי. זאת ועוד, המועדון לא סתר אף אחת מטענותיו של התובע. אחראי המשמרת עימו התובע היה בקשר לא הובא לעדות, וכך גם המארחת אשר עבדה באותו הערב בכניסה למקום.

כמו כן, השופטת דחתה גם את טענת הנתבעים לכך שהתובע לא הוכיח כי נאמר לו באופן מפורש שהוא אינו יכול להיכנס למועדון בגין צבע עורו. בפסק הדין נכתב כי במקרים בהם מוגשת תביעה הנובעת מאפליה, ברור כי המקום המפלה לא יציג את האפליה כלפי חוץ – קבל עם ועדה.

דהיינו, ברי אפוא כי המועדון לא הכריז בפני התובע כי הוא אינו נכנס בשל גוון עורו אלא הסתיר את העובדה הנ"ל מפניו. עם זאת, נקבע בפסק הדין, די בעובדות במקרה זה כדי לצקת תוכן בגרסתו של התובע. "אני קובעת כי הפליה על רקע גון עור זהה להפליה מחמת גזע, עלֿֿפי סעיף 3א לחוק לאיסור אפליה בכניסה למקומות בידור", קבעה השופטת בפסק דינה, "אפליה כאמור הוכחה לפני ועל כן התובע זכאי לפיצויים".