מטפלת או מוסד סיעודי אחרי תביעה נזיקית?
דרגו את המאמר |
|

פעמים רבות עוסקות תביעות נזיקין בנפגעים אשר נגרמו להם נזקים נוירולוגים ופיסיים קשים, שהותירו אותם נכים, תלויים וסיעודיים. לדוגמא, פגיעות ראש קשות לאחר תאונת דרכים או רשלנות רפואית שגרמה לתובע להזדקק לכסא גלגלים במשך כל חייו. במקרים אלו, בית המשפט נוהג לפצות את התובע, כל אימת שתוכח שאלת החבות בעניינו, גם בעבור העזרה העתידית אשר יזדקק לה בהמשך.
קראו עוד בתחום:
- תאונת דרכים את מי תובעים?
- הלכת השנים האבודות, מהי?
- פיצויים בעקבות נזק נפשי לקרוב של נפגע בתאונת דרכים
לא אחת נשאלת השאלה - האם יכול התובע לדרוש מבית המשפט מימון שכרה של מטפלת צמודה משום שהוא רוצה להיות מטופל בביתו, והאם מדובר בפיצויי קביל על פי דיני הנזיקין? דהיינו, האם יש לקבל את תביעתו של נפגע הרוצה להיות מטופל על ידי מטפלת סיעודית, או שמא יש לפצותו בעבור חייו במוסד רפואי-סיעודי (שהינם זולים יותר)?
המסגרת המשפטית מאחורי פקודת הנזיקין
בית המשפט קבע כי מטרתו של הפיצוי בתביעה נזיקית, הינה להשיב את המצב לקדמותו ככל הניתן. הפיצוי אינו נועד בכדי להעניש את המזיק או לנקום בו על רשלנותו, וייעודו הינו לתת ביטוי לרגשי ההזדהות והסימפטיה כלפי הניזוק. עם זאת, מן הפסיקה ידוע כי אין להפחית בגובה הפיצוי בעקבות חיסרון הכיס של המזיק, ואין מגדילים את סכום הפיצוי בשל "מסכנותו" של הנפגע. אמות המידה לקביעת סכום הפיצויים הינן אמות מידה אובייקטיביות ומשפטיות, המעמידות את שאלת האחריות המזיק אל מול צרכיו וביטחונו הסוציאלי של הנפגע.
בתביעה שהונחה בעניין זה לפתחו של בית המשפט העליון, עמדו דעותיהם של הנשיא אהרון ברק, והשופט העליון מאיר שמגר אחת מול השנייה. הנשיא טען כי יש להכיר בזכאותו של הנפגע לעובדת סיעודית בהיקף של 8 שעות יומיות בכל יום, ואילו שמגר גרס כי יש להתיר טיפול זה עד גיל 18 בלבד.
פיצוי "מלא" או פיצוי "הולם"?
השופט ברק ציין כי על פי דיני הנזיקין, הערכת גובה הפיצוי נעשית על ידי בחינת המקרה לגופו, כאשר הדברים יפים גם לבחינת ההוצאות הרפואיות. פקודת הנזיקין והפסיקה קובעות, על פי דעתו של ברק, שהנפגע זכאי לפיצויי בגין ההוצאות הרפואיות שיאלץ להוציא בעתיד - ככל שניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו.
הנשיא ציין כי דיני הנזיקין אינם קובעים "תעריפים" אשר על פיהם מוערך הנזק, ולא קיימת גם תקרת זכוכית לגובה הפיצוי. עם זאת, הפסיקה העמידה בעבר רף עליון לקביעת הפיצויים, גם לנפגעים קשים. השופט ברק טען כי יש להתיר לנפגע להישאר בבית הוריו, שכן הפיצוי ההולם והמלא בגין הנזק שנגרם לו חייב להעמידו במצב הטוב ביותר האפשרי.
עם זאת, דווקא דעתו של ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט שמגר, הייתה הדעה שהתקבלה במסגרת פסק הדין. השופט שמגר הסכים עם ברק לגבי דיני הנזיקין והמשמעותיות שלהם, אך קבע כי עצם היותו של הנפגע בן 5 הגר עם הוריו, אין בה בכדי להורות על מגוריו בביתו לכל חייו.
קראו גם בתחום:
- חישוב פיצויים בתאונת דרכים
- פיצויים לאחר שחרור מבית לוינשטיין בעקבות תאונת דרכים
- נפגע ממטען שנפל ממשאית, האם תאונת דרכים?
- הולדה בעוולה, האם מותו טוב מחייו?
במילים אחרות, יש להבחין בין פיצוי "הולם" לבין פיצויי "מלא". דהיינו, לא ניתן לפצות באופן אבסולוטי נפגע אשר נגרמו לו נזקים נוירולוגים חמורים ובלתי הפיכים, שכן נזק זה לא ניתן לאמוד בכסף. לדידו של שמגר, גם לפסיקת פיצויים לנפגע זה חייב להיות גבול מסוים.
שמגר טען כי יש להותיר לתובע להישאר בבית הוריו עד גיל 18, ובהגיעו לבגרות על בית המשפט לקבוע האם זכאי הוא להישאר בביתו עם מטפלת צמודה או שמא יש להעבירו למוסד מתאים. השופט מנחם אלון קיבל את דעתו של שמגר ואי לכך נפסק כי התובע ישאר בבית הוריו עד לגיל 18 בלבד. בגיל זה, ייערך דיון נוסף בעניינו בבית המשפט ויקבעו התנאים בהם ימשיך טיפולו.