מומחה רפואי מטעם בית המשפט נפטר

דרגו את המאמר

תביעות נזיקין אשר עוסקות בנזקי גוף אשר נגרמו לנפגעים דורשות פעמים רבות מבתי המשפט למנות מומחה רפואי. מומחה רפואי זה אמור להיות מומחה ניטראלי המעניק לבית המשפט חוות דעת מקצועית בדבר הנזק ממנו סובל הנפגע והקשר הסיבתי אשר מתקיים או לא מתקיים בין האירוע לבין הנזק.

האם במקרים בהם המומחה הרפואי נפטר במהלך הדיונים המשפטיים, וטרם נחקר הוא על חוות דעתו ואו ענה לשאלות בעלי הדין, יש מקום למנות מומחה רפואי חדש? כמו כן, במידה והתשובה לשאלה זו הינה חיובית, האם במקרה זה ניתן יהיה למשוך את חוות דעתו הרפואית של המומחה מהתיק ולבטלה תחת חוות הדעת החדשה?

במקרה שנידון בבית המשפט בעניין תאונת דרכים שארעה לרופא אורטופד, מונה מומחה רפואי מטעם בית הדין על מנת למסור חוות דעתו בעניינו של התובע. התובע היה סבור כי בחוות דעתו הרפואית של המומחה מטעם בית הדין נפלו פגמים מקצועיים רבים. בטרם הספיק התובע להציג בפני המומחה שאלות הבהרה, ועובר לחקירתו הנגדית של המומחה בבית המשפט, הלך המומחה לבית עולמו.

לאחר פטירתו של האחרון, הגיש התובע בקשה לבית המשפט כי ימונה מומחה רפואי חדש לבדוק את נזקי הגוף והקשר הסיבתי. כמו כן, התובע הוסיף כי יש לבטל את חוות דעתו הרפואית של המומחה המנוח וזאת משום שלא ניתנה לו הזדמנות לערער על קבילותה, אמינותה, מקצועיותה והשלכותיה.

המסגרת המשפטית

הזכות להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי ואו לזמן את המומחה הרפואי לחקירה נגדית על חוות דעתו בהיכל בית המשפט הינה זכות אשר מעוגנות בחוק הפלת"ד בסעיף 6א'(ב)(1), בתקנה 15(ג) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז – 1986, וסעיף 26(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א - 1971.

      קראו עוד בתחום:

• הנפגעת לא תעביר חוות דעת רפואית פרטית למומחה שמונה ע"י בית המשפט

• החלת כללי תום הלב בעת מינוי מומחה על ידי בית המשפט

• הפחתת אחוזי נכות מקביעת מומחה לאור תשתית לא מהימנה
• תביעה אישית נגד מומחה רפואי בביטוח לאומי, האמנם?

משנפטר המומחה, נשללה מהתובע הזכות הקיימת לו על פי דין לשלוח שאלות הבהרה למומחה, ובעיקר להזמין את המומחה להיחקר על חוות דעתו. מניעת זכות בסיסית זו הינה פגיעה ממשית בתובע ובאפשרותו לנהל את תביעתו תוך מיצוי זכויותיו החוקיות. יודגש עוד כי פגיעה כזו בזכויות הדיוניות של התובע הינה פגיעה שהיא גם מהותית באופייה ועל כן היא מצדיקה מינוי מומחה חדש מטעם בית המשפט.

הלכה פסוקה היא כי חוות דעת של מומחה שנפטר אינה יכולה להישאר בתור חוות הדעת הקובעת ממצאים, מסקנות ושעור נכותו של בעל דין. במקרה כזה, צריך בית המשפט למנות מומחה נוסף מטעמו. מדובר במומחה אשר ניתן יהיה לשלוח לו שאלות הבהרה ואף לזמנו לחקירה במידת הצורך.

האם ניתן להעביר למומחה החדש את חוות הדעת של המומחה המנוח?

שאלה נוספת אשר עלתה במסגרת הדיונים הייתה, האם יש להעביר את חוות דעתו של המומחה המנוח למומחה החדש. בעניין זה קיימות מספר גישות שונות בפסיקה.

הגישה המקלה - חוות הדעת קבילה

גישה אחת גורסת כי חוות דעתו של מומחה רפואי אשר מונה מטעם בית המשפט אינה יכולה להתבטל בהינף יד. על פי גישה זו, חוות דעת רפואית אשר ניתנה לפני שהמומחה הרפואי נפטר הינה קבילה כל אימת שלא הוכח כי המומחה הרפואי נכשל במילוי תפקידו או מדובר בחוות דעת רפואית אשר נפל בה פגם היורד לשורשה.

זאת ועוד, בדיקות אשר נערכו לנבדק על ידי מומחה שנפטר, יכולות בהחלט לשמש את המומחה החדש בבואו לבחון את הנושא העומד לפניו. במקרה מעט זהה נקבע כי יש להעניק אמיתות לכאורית לרישומים של רופאה בתיק רפואי כאשר זו ירדה מן הארץ ולא ניתן להביאה בפני בית המשפט.

הגישה המשלבת - הממצאים העובדתיים קבילים, גרסת המומחה המנוח לא

גישה אחרת בבתי המשפט גורסת כי חוות דעת רפואית של מומחה שנפטר הינה הוות דעתו של מומחה רפואי אשר נתנה מכוח בית המשפט ומכוחן יש לחייבו להגיש חוות דעתו לבית המשפט. על פי גישה זו, חוות דעת רפואית מקיימת את כל חמשת התנאים לקבילות אמרה במילוי תפקיד, שהינה חריג לכלל האוסר על קבלת עדות שמיעה.

במילים אחרות, גישה זו גורסת כי יש להמציא עבור המומחה החדש את חוות הדעת הישנה רק בחלקה העובדתי (ואילו החלק של חוות הדעת שהוא בגדר סברתו של המומחה המנוח לא ישמש בתור ראיה). עם זאת, גישה זו נוגעת בעיקר לתביעות בתחום תאונות הדרכים אשר דיני הנזיקין העוסקים בהם מעט שונים.

הגישה המחמירה - כל חוות הדעת הרפואית אינה שלמה אם לא נחקרה על ידי בעל הדין לפני זכותו

ישנה גישה אחרונה אשר קובעת שיש לבטל חוות דעת רפואית במקרה בו לא ניתן לחקור את המומחה הרפואי לגבי חוות דעתו. גישה זה התקבלה בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת פסילת חוות דעתו של מומחה מתחום ההנדסה אשר נפטר בטרם נחקר בבית המשפט. במקרה זה קבע השופט – "הדעה הרווחת היא, כי בית המשפט אינו רשאי לקבל כראיה חוות דעת של מומחה שלא הייתה אפשרות לבחון אותה בדרך של חקירה נגדית".

בפסק הדין הנ"ל - מינוי המומחה החדש והמצאת העובדות מחוות הדעת הקודמת

במקרה דנן קבע השופט כי הגישה השנייה היא המועדפת עליו ועל כן תומצא למומחה החדש חוות הדעת הרפואית הקודמת בהעדר סברותיו של המנוח. המומחה החדש יקבל את הנתונים והממצאים העובדתיים אשר עלו במסגרת בדיקותיו של המומחה הראשון.