אחריות עירייה לפצות תושב שנפצע במשחק כדורגל במגרש עירוני

דרגו את המאמר

פציעה במגרש כדורגל באשדוד - תביעה נגד העייריה

(ת"א) 54766/08 תא (ת"א) 54766-08

האם אדם שנפגע במגרש כדורגל עירוני זכאי לפיצוי מהעירייה? האם קמה לאחרון עילה להגשת תביעה כנגד העירייה בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו במהלך המשחק? מהו היקף אחריותה של העירייה במקרים כגון דא?

כאשר מוגשת תביעה מסוג זה, בית המשפט עומד על קיומן ו/או העדרן של חובות הזהירות (המושגית והקונקרטית). ראשית, נשאלת השאלה האם העירייה הייתה אחראית על המגרש (ועל כן חלה עליה חובת הזהירות המושגית). דהיינו, העירייה איננה אחראית כלפי נזקים שנגרמים במגרשים פרטיים. במידה ואכן מדובר במגרש עירוני, בית המשפט בוחן האם העירייה עמדה בחובתה, על פי מבחן הציפיות הסביר. דהיינו, האם היא פעלה באמצעים הסבירים אשר היו דרושים לשם מניעת האירוע המזיק.

אחריות עירייה לגבי מגרשי ספורט עירוניים

חבותה של העירייה כלפי המשתמשים במגרשי כדורגל הנמצאים באחריותה איננה מוחלטת. במסגרת השיקולים לבחינת תאונה במגרש ספורט, בית המשפט מבקש אפוא לאזן בין האינטרסים השונים. חופש הפעולה מזה, והצורך להגן על הגוף והרכוש מזה. כמו כן, בית המשפט בוחן את סוג הנזק, דרך התרחשותו, השפעת ההכרעה על דרכי התנהגות של הבריות בעתיד והמעמסה הכספית המוטלת על מזיקים וניזוקים בנסיבות הנדונות.

הלכה פסוקה היא כי רשויות מקומיות ועיריות יכולות וצריכות לצפות את התרחשותו של נזק למי שעושה שימוש במגרשי כדורגל הנמצאים בתחום שיפוטן. כמו כן, לא אחת הודגש כי "ההשקעה הכספית הדרושה לשם תחזוקתו של מגרש כדורגל איננה מן הגבוהות, קל וחומר לעומת הנזק שעלול להיגרם למשתמש כתוצאה ממפגע שלא תוקן". במילים אחרות, בין התובע לבין עיריית אשדוד חלו יחסים אשר הטילו על האחרונה את חובת הזהירות המושגית.

האם חובת הזהירות הקונקרטית הופרה?

חובת הזהירות הקונקרטית עוסקת אפוא בפעולותיה של העירייה בהתאם למקרה הספציפי, דהיינו - המפגע הרלבנטי שגרם לתאונה. בעת ששאלת חובת הזהירות המושגית עוסקת במנותק מעובדות המקרה, הזהירות הקונקרטית נבחנת בהתאם לתאונה נשוא התובענה. במקרה דנן, לאחר שבית המשפט בחן את התמונות שהוצגו בפניו, נקבע כי במקום המדובר היו בורות ומכשולים מסוכנים אשר היה על העירייה לטפל בהם מבעוד מועד.

"מדובר במגרש כדורגל אשר המשתמשים בו רצים וקופצים, אי לכך, קיומם של בורות ומכשולים מסכן אותם באופן ברור", נקבע בפסק הדין. כמו כן, בפני בית המשפט הוצגו שתי חוות דעת מקצועיות מטעם הצדדים. השופטת העדיפה באופן ברור את חוות הדעת מטעם התביעה.

      קראו עוד על תאונות ספורט:

• פיצויים בגין פציעה בתחרות משיכת חבל
• אחריות לדאוג לביטוח לספורטאי מוטלת על ארגון הספורט
• תביעה בעקבות תאונה בחוף ים באזור המיועדים למשחקי כדור וספורט
• תביעה נגד וינגייט בעקבות פציעה בפעילות ספורטיבית
• פציעה במהלך שיעור התעמלות - פיצויים לתלמידה שנפגעה

בנוגע לרשלנותה של העירייה, בית המשפט קבע כי המכשול בו התובע נתקל היה מקום ממנו הוצא עמוד שנעקר ולא כוסה כמו שצריך. דהיינו, לא היה מדובר בבור שנפער כתוצאה משימוש, אלא במכשול שנוצר בגין רשלנות של מי מטעם העירייה. "אם העירייה הייתה נוקטת באמצעי זהירות ראויים, קיים סיכוי גדול שהנזק לא היה מתממש, או למצער - הנזק היה קטן הרבה יותר", קבעה השופטת. השופטת ציינה כי ייתכן ודעתה הייתה משתנה אם העירייה הייתה משכילה להביא לעדות את איש התחזוקה מטעמה, אשר אחראי על תיקונים שוטפים במגרשי כדורגל. נקבע כי הימנעותה של האחרונה מהעמדתו של עד רלבנטי זה לעדות, עמדה לה לרועץ.

עם זאת, בית המשפט מצא לנכון לגזור מסכום הפיצויים גם אשם תורם לחובתו של התובע. הודגש כי התובע שיחק כדורגל במגרש כאשר הוא היה מודע לכך שהוא עלול להיפצע בגין נפילה או התקלות עם אחד השחקנים. כמו כן, השופטת ציינה כי חובה על שחקנים העושים שימוש במגרש עירוני, לעמוד על טיבו טרם הפעילות הספורטיבית. רשלנותו התורמת של התובע הוערכה על ידי השופטת בכ-20%.