עיריית רעננה תשלם פיצויים לאחר לכידת כלב רשלנית
| דרגו את המאמר |
|
פיצויים מעיריית רעננה בגין רשלנות בלכידת כלב ברחוב
כלב מסוג גולדן רטיבר גזעי, אשר נמצא בבעלותו של התובע מזה שנים, הצליח לצאת מחצר ביתו באחד הימים. התובע הבחין בחסרונו של הכלב והחל לחפשו ביחד עם חברים וקרובי משפחה. עם רדת החשיכה, פנה התובע לעירייה וגילה כי הכלב נמצא בכלביה העירונית, וזאת משום שהוא נלכד על ידי לוכד כלבים עירוני כמספר דקות לאחר שעזב החצר.
מדובר בכלב ביתי ומחונך אשר ניתן היה בקלות להבחין כי הוא איננו כלב נטוש. על צווארו של הכלב היה קולר עם תגית, שם וטלפון. לגופו הוחדר שבב על ידי המחלקה הוטרינרית של עיריית רעננה, ובנוסף, הוטבע באוזנו מספר זיהוי של ההתאחדות הישראלית לכלבנות. חרף קיומם של שלושה אמצעי זיהוי אלה – לא זיהו עובדי העירייה את הכלב ואת בעליו.
התובע פנה לעירייה, שוחח עם הלוכד, ושאל אותו מדוע לא טרח להודיע לתובע שהכלב נמצא. הלוכד טען כי לא הייתה על הכלב תגית ולא נמצא שבב בגופו. התובע ביקש מהלוכד לוודא כי אכן מדובר בכלבו, אך הלוכד טען שרק למחרת יוכל לבוא לכלביה ושאינו יכול לעשות דבר בנוגע לכך.
התובע ביקש לשוחח בדחיפות עם מנהל המחלקה הוטרינרית. הוא שוחח עם מפקח בעירייה ודרש שיאפשרו לו לבוא לזהות את הכלב, אך נענה בשלילה. חרף העובדה שהתובע הבהיר כי מדובר בכלב פצוע הזקוק לטיפול רפואי, עלו כל פניותיו בתוהו.
הכלב בדיכאון ובמצב רוח ירוד
התובע התייצב בבוקר המחרת לקבל את הכלב. התגית שהוצמדה לקולר באמצעות אזיקון נעלמה, ומפקח אשר הציג עצמו כמי שדיבר עם התובע אמש טען כי ניסה לאתר את השבב באמצעות שני מכשירים ללא הצלחה. התובע טען כי לאחר שקיבל את הכלב לחזקתו, וסר עמו לטיפול אצל הוטרינרית, נמצא השבב בקלות והכלב זכה לטיפול הרפואי לו היה זקוק. לטענת התובע, כתוצאה ממחדלי העירייה, כלבו היה במצב רוח ירוד ומדוכא במשך כשבועיים.
קראו עוד בתחום:
- כלב מסוג פוינטר תקף הולכת רגל - 300,000 שקלים פיצויים
- אחריות על כלב תוקף גם באופן זמני, האמנם?
- פיצויים בעקבות טריפה של חתול רחוב על ידי כלב
- פיצויים לעוברת אורח אשר נפגעה מכלב ללא מחסום או רצועה
עיריית רעננה טענה כי מדובר בכלב אשר נלכד ככלב משוטט, ללא רצועה או מחסום לפיו, וזאת לפי הודעה שנתקבלה במוקד העירוני. כמו כן, לטענתה, התובע לא נקט באמצעי זהירות כלשהם בנוגע לכלבו ובכך הפר את הוראת סעיף 6(א) לחוק העזר. לטענת העירייה, כלבו של התובע הושם בהסגר לפי הנהלים ובהתאם לכרטיס ההסגר לא נמצאו עליו כל פרטים מזהים.
"לשם הזהירות", הוסיפה הנתבעת כי לפי סעיף 14 לחוק העזר, היא והפועלים בשמה ומטעמה פטורים בכל מקרה מתשלום פיצוי בשל מעשה או מחדל שעשו או נמנעו מעשייתם לפי הוראות חוק העזר.
האם העירייה פטורה מתשלום פיצויים?
מועצת עיריית רעננה התקינה בשנת 2001 את חוק העזר לרעננה (פיקוח על כלבים וחתולים), התשס"ב-2001. חוק זה עוסק בפיקוח על חתולים וכלבים בעיר. בכל הקשור לכלבים, החוק מסדיר את הצורך בסימונם בשטחי רעננה במשרד אלקטרוני, בהחזקת רישיון להחזקתם ובאגרות התלויות בכל אלה. כמו כן, החוק מסדיר את נושא תפיסת כלבים בתחומי העירייה ואף השמדתם במקרה הצורך.
סעיף 14 לחוק העזר, שכותרתו "פטור מתשלום פיצויים" קובע כי העירייה פטורה מתשלום פיצויים בשל פעולה או מחדל שעשו או נמנעו מעשותם, לפי העניין, בהתאם להוראות חוק עזר זה.
בית המשפט קבע כי העירייה התרשלה כלפי התובע וכלבו בשני מובנים. ראשית, המפקח אשר לכד את הכלב התרשל בבדיקה לזיהויו. שנית, העירייה לא הסכימה לבקשתו של התובע להפנות את הכלב לטיפול רפואי. גם אם אי איתור הפצע בגבו של הכלב לא היה מחדל רשלני (שכן הפצע היה מתחת לשער), העובדה שנציגי העירייה התעלמו מן המידע שמסר להם התובע אודות מצבו של הכלב ולא העבירו אותו לטיפול רפואי, עלתה כדי רשלנות.
מבחינת הפטור, בית המשפט קבע כי הוראת חוק העזר חקיקת משנה אשר סותרת חקיקה ראשית ועל כן אין היא יכולה להגן על העירייה מתשלום הפיצויים האמורים. השופט ציין כי הוראת החוק עומדת בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בניגוד לחקיקה הראשית, והחקיקה הראשית לא הסמיכה את העירייה, במשתמע או במפורש, לקובע הוראת פטור כאמור. אי לכך, נפסק כי העיירה תשלם לתובע פיצויים בסך 3,000 שקלים בגין רשלנותה.
