פיצויים בעקבות טריפה של חתול רחוב על ידי כלב

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

בעל כלב יפצה בגין טריפת חתול רחוב

סעיף 41(א) לפקודת הנזיקין קובע כי בעליו של כלב או מי שמחזיק בו כדרך קבע, חייב לפצות ניזוק בגין תקיפתו של בעל החיים. על פי הפקודה, אין זה משנה האם הייתה לבעלים שליטה על הכלב בעת קרות האירוע או לא. בית המשפט נדרש לבחון לאחרונה סוגיה מעניינת בנושא זה.

האם ניתן להגיש תביעה כנגד בעליו של כלב אשר טרף חתול רחוב אותו האכילו שכנים בבניין באופן קבוע? ראשית, האם ניתן לתבוע פיצויים בשם החתול והאם הייתה לתובעים בעלות על חתול הרחוב.

במסגרת תביעה זו, אשר הוגשה על ידי שלושה תובעים שונים, טענו התובעים כי כלביהם של הנתבעת היו מעורבים בשני אירועים אלימים שהסבו להם נזק. באירוע הראשון, נטען כי כלביה של התובעת גרמו לאחר התובעים נזק נפשי היות וטרפו הם גור חתולים אליו היה התובע קשור באופן נפשי. במקרה אחר, כלביה של הנתבעת תקפו את אחת התובעות ואת כלבה כאשר התהלכו ברחוב.התובעים טענו כי זכאים הם לפיצויים מכוח עוולת הרשלנות ובמסגרת סעיף 41(א) לפקודת הנזיקין.

      קראו עוד בתחום:

• פיצויים לעוברת אורח אשר נפגעה מכלב ללא מחסום או רצועה
• תקיפה של כלב שמירה, האם פיצויים?
• פיצויים לבעלי כלב שננשך

השופט ציין בפסק הדין כי על פי המצב המשפטי כיום, יש צורך להוכיח את הנזק אשר נגרם כתוצאה מפגיעתו של הכלב ואין כל דרישה להוכיח שהנתבע המסוים הינו הבעלים של הכלב. אחריותו של בעליו של כלב, הוסיף השופט, נוגעת לכל מעשיו לרבות מעשים תוקפניים אשר אינם כוללים מגע פיזי בין הכלב לניזוק.

דאגה לחתולי הרחוב - מצווה

בית המשפט עסק בשאלת בעלות התובעים על החתול אשר נטרף על ידי כלבי הנתבעת. הנתבעת טענה כי עסקינן בחתול רחוב אשר לאיש לא הייתה בעלות עליו. לטענתה, התובעים רק נהגו להאכיל את החתול ואין זה אומר שהם בעליו. עם זאת, השופט קבע כי דין טענותיה אלו להידחות.

לדברי השופט, ניתן לראות בתובעים כבעליו הרשמיים של גור החתולים. בפסק הדין נכתב כי במקום בו אדם מתייחס לחיית רחוב כאל חיית מחמד שלו, נקשר בין השניים קשר בעלות. השופט הפנה את הנתבעת לכתבי הקודש אשר מכירים בחשיבות חובותיו המוסריות של האדם כלפי בעלי החיים. לא זו אף זו - השארת שיירי מזון עבור חתולי הרחוב הינה מצווה אשר התורה אף מותירה את עשייתה בשבת.

לאחר שקבע בית המשפט כי הבעלות על גור החתולים אכן התקיימה, נדרש השופט לבחון את סוגיית הנזק. השופט ציין כי יש להכיר בנזק אשר נגרם לתובעים, זאת משום שסעיף 41(א) לפקודת הנזיקין עוסק בנזק גוף אך אינו מפרט. לאמור, יש להכיר בנזק אשר נגרם לבעליו של גור החתולים כתוצאה מטריפתו.

אי לכך, יש לקבוע כי נזק גוף אשר נגרם לבעל חיים הינו נזק המקים עילה להגשת תביעה מכוח פקודת הנזיקין. כמו כן, הלכה פסוקה היא כי אדם אשר חיית המחמד שלו נטרפה על ידי חיה אחרת זכאי לפיצויים