האם פיצויים ליהלומן בגין חקירת הבורסה ליהלומים בחשד לגניבה?
| דרגו את המאמר |
|
תלונת שווא בגין גניבת יהלומים – האם פיצויים?
בית המשפט קבע כי יהלומן אשר סובל מנזקים נפשיים בעקבות חקירה שנערכה לו בגין תלונת שווא בעניין גניבת יהלומים, איננו זכאי לפיצויים מהבורסה ליהלומים. התביעה, אשר הוגשה על ידי היהלומן, עסקה בשני מישורים משפטיים - זכותה של הבורסה ליהלומים לחקור את היהלומן בקשר לגניבה, וזכותו של היהלומן לקבל פיצויים בגין אופן ביצוע החקירה (שימוע באמצעי לחץ וכדומה).
בינואר 2003, שהה המערער, בעל רישיון של יצרן יהלומים, במשרד במתחם בורסת היהלומים הישראלית. המערער ביקש לבצע עסקת יהלומים ובסיום הפגישה עזב את המקום. מאוחר יותר התברר למערער כי נתקבלה תלונה לפיה נעלמה חבילת יהלומים בשווי של יותר מ-400,000 דולרים מהמשרד בו נערכה הפגישה.
קראו עוד בתחום:
- תלונה נגד שוטר בגין תקיפה הייתה תלונת שווא - פיצויים לשוטר
- 78,000 שקלים פיצויים בעקבות לשון הרע בין שכנים
- פיצויים בעקבות טעות ברישום משטרתי אשר גרמה למעצר שווא
המערער זומן, עוד באותו היום, באמצעות פניה טלפונית של חבר הנהלת המשיבה, להתייצב למחרת לחקירת פנים. המערער, אשר היה חף מפשע, התייצב במשרדי המשיבה ונחקר על ידי אנשיה בחשד למעורבות לכאורה בפרשה. בסופו של היום, העניין נסגר לאחר שחבילת היהלומים נמצאה מונחת למטאטא במשרד ממנו "נעלמה".
המערער טען כי היות והחקירה הייתה אירוע קשה ביותר עבורו, במהלכו הוטחו בפניו אשמות קשות והופעל עליו לחץ נפשי, הוא ניזוק בנפשו ובליבו. לדבריו, חצי שנה לאחר האירוע, בשל נזקיו הגופניים, הוא נאלץ להפסיק ולעבוד כיצרן יהלומים. המערער הגיש תביעתו ללא ייצוג וללא נקיבת סכום, אך עם תמיכה של שני מומחים רפואיים מטעמו (קרדיולוג ופסיכיאטר).
בורסת היהלומים הישראלית, אשר כנגדה הוגשה התביעה, טענה כי דין התביעה להידחות מכל וכל. לטענתה, החקירה אשר נערכה למערער לא הייתה "חקירה קשה" ולא "גמרה לו ללחצים נפשיים ונזקים גופניים". הנתבעת הציגה אף היא חוות דעת רפואיות, סותרות. בשל הסתירות בין חוות הדעת, מינה בית המשפט מומחים רפואיים מטעמו.
האם החקירה נעשתה בסמכות?
ראשית, בית המשפט בחן את סמכותה של הבורסה לערוך חקירה פנימית בגין חשד לגניבת יהלומים. נקבע כי כאשר קיים חשד לאובדן יהלומים בשווי רב, ונדרשים "צעדים מיידיים לבירור הסוגיה", קיימת לבורסה הסמכות לערוך חקירה כאמור. בפסק הדין נכתב כי מקורה של סמכות זו מצוי אפוא בהסכמה בעניין אשר נטלו על עצמם באי הבורסה ועובדיה. נקבע כי גם אם הבורסה צריכה להעביר את העניין לטיפול המשטרה, נתונה לה הסמכות לערוך חקירה מקדימה.
עם זאת, צוין כי כאשר הבורסה נטלה על עצמה לערוך חקירה כאמור, היה עליה לצפות כי לחקירה כזו תהינה השלכות לגבי הנחקר מבחינה נפשית ופיסית. דהיינו, התקיימה בין הצדדים חובת הזהירות המושגית בין חוקר לנחקר. חשוב להדגיש כי חובת הזהירות המושגית אין בה די כדי להוכיח את עוולת הרשלנות. תובע הדורש להיבנות מעוולת הרשלנות צריך להוכיח גם את הפרתה של חובת הזהירות הקונקרטית.
במקרה דנן, לא עלה בידיו של התובע להרים את הנטל הדרוש בעניין זה. בית המשפט ציין כי לא ניתן היה לצפות שלמערער ייגרם נזק כה משמעותי בגין החקירה. בפסק הדין נקבע כי בגדרי צפיותיו של מזיק, יש להתייחס גם לצפייה בנוגע לעוצמת הפגיעה, ולא רק לפגיעה לכשעצמה. יתרה מכך, נקבע כי במישור הנורמטיבי, חקירה פנימית אשר מתבצעת בהתאם לכללים מוסכמים ובהסכמה, גוברת למעשה על האפשרות הנדירה של התפרצות מחלת נפש.
