פיצויים בגין טביעה באגם הכנרת
דרגו את המאמר |
|
![]() |
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |

פיצויים בגין טביעה בכנרת
בית המשפט פסק כי אחריותם של המצילים לטביעתה של המנוחה, בת 13 במותה, עומדת על שיעור של 40% מהנזק. יתרת האחריות לנזק הונחה על כתפיהן של מדינת ישראל ועיריית טבריה בשיעור של 20% ביחד.
קראו עוד בתחום:
- פיצויים בעקבות האזנת סתר אשר חשפה רומן
- 1.4 שקלים פיצויים בגין ביצוע מעשים מגונים בקטין
- התיישנות תביעה בגין נזק נפשי לפני עשר שנים
- החלקה על מי סבון, האם זכאות לפיצויים?
בקיץ שנת 2000 הגיעה קבוצת עולים חדשים מאשדוד, וביניהם משפחת יאנקולין, לרחוץ ולנפוש באגם הצפוני. יוליה נכנסה למים בחברת ילדה נוספת בת גילה, והשתיים הגיעו לאזור המכונה "המדרגה". מדובר במצוק תת ימי בגובה של כעשרה מטרים בתוך אגם הכנרת.
חברתה של יוליה העידה כי השתיים נפלו מהמצוק באופן פתאומי ונאלצו להילחם בכוחותיהן האחרונים על מנת להינצל. חברתה של המנוחה הצליחה להיחלץ מהמצב המסוכן ואצה להזעיק את הוריה של יוליה. שלוש דקות לאחר מכן חולצה האחרונה מן המים והובהלה לבית החולים פוריה בטבריה כשמצבה מוגדר קשה. המנוחה נאבקה על חייה במשך שלוש שנים, עד שנפטרה בשנת 2003.
המצילים בעלי הסכמה בדרגה ראשונה בלבד
שנה לאחר פטירתה, הגישו הוריה של יוליה תביעה נזיקית נגד מדינת ישראל, עיריית טבריה, והמצילים בחוף. השופטת קבעה כי תופעת "המצוק" בכינרת הינה תופעה ידועה, אשר הייתה אמורה להיות במעקב תמידי על ידי המצילים במקום. חברתה של יוליה העידה בבית המשפט כי בטרם נפלו השתיים מהמצוק, המים לא היום עמוקים כלל וכלל.
- עישון בתחנה המרכזית בתל אביב - תביעה ייצוגית
- פיצויים בעקבות אלימות שוטר
- תביעה נגד מדינת ישראל בגין מוות של פעילת שמאל
בבית המשפט צוין עוד כי מפקח הרחצה מטעם משרד הפנים התריע בפני עיריית טבריה, חודש עובר לאסון הטביעה, כי יש לציין את הסכנה באופן בולט בכל חופי הכנרת. השופטת מתחה ביקורת על העירייה, אשר לא השכילה להזהיר את הרוחצים בשלטים מסודרים, גם לאחר התאונה המצערת.
בבואה להתייחס לפעילות המצילים ביום נשוא התובענה, השופטת ציינה כי המצילים הנתבעים היו בעלי תעודה בדרגה 1. החוק, לעומת זאת, קובע כי מציל באגם הכנרת חייב להיות בעל תעודת הצלה מדרגה 3 לפחות.
מיליון שקלים פיצויי על הכאב והסבל
"שני המצילים לא שהו בסוכת המצילים בעת האירוע ולא נתנו דעתם למתרחצים. המצילים לא הבחינו ביוליה ובחברתה מתקרבות לאזור המצוק, לא התריעו בפניהן על הסכנה שבאזור, לא הבחינו ביוליה כשהיא טבעה ולא נחלצו לעזרתה, אלא לאחר שחברתה פנתה אליהם וביקשה עזרה", כתבה השופטת בפסק הדין.
לסיכום, השופטת הטילה את האשמה בנוגע למותה של המנוחה על המצילים, העירייה והמדינה. סכום הפיצויים עמד על כשני מיליון שקלים – מיליון בעבור הכאב והסבל ו-800,000 בגין אובדן השתכרות במסגרת השנים האבודות.