אדם התחשמל למוות בעקבות מגע בין חכה וקו מתח גבוה - תביעה נגד חברת החשמל

דרגו את המאמר

תביעה נגד חברת חשמל בעקבות התחשמלות דייג

ת"א 6314-07

התחשמלות כתוצאה ממגע עם קו מתח גבוה הינה סכנה אשר גורמת לנזקי גוף קשים ולרוב אף למוות. האם ניתן להגיש במקרים כגון דא תביעה כנגד חברת החשמל? מהו האיזון הראוי בין חובתה של חברת החשמל לדאוג לבטיחותם של קווי המתח הגבוה, ובין אחריותו של התובע (או בני משפחתו)? סוגיה אשר זהו עניינה הונחה לפתחו של בית המשפט השלום בנצרת. מדובר בתביעת בני משפחה של דייג חובב אשר התחשמל למוות בגין מפגש בין חכתו וקו מתח גבוה.

      קראו עוד בתחום:

• אחריות מפלגה למותו של פעיל אשר התחשמל כאשר תלה כרזה על עמוד חשמל
• התחשמלות של דייר בדירה מושכרת - האם אחריות בעל הבית?
• פיצויים מחברת חשמל לעובד אשר נשרף בגלל קצר בארון המונים

בינואר 2004, המנוח הגיע לחוף בחיפה על מנת לדוג. המנוח וחבריו עצרו את הרכב במרחק של כ-150 מ' מהחוף. כאשר המנוח יצא מהמכונית, הוא פתח את חכת הדייג שלו והרים אותה באופן אנכי. במקום עבר קו מתח גבוה. כתוצאה מהמפגש בין החכה ובין קו המתח, זרם חשמלי עבר לגופו של המנוח והלה התחשמל למוות. האם חברת החשמל אחראית לפצות את עיזבונו של המנוח ובני משפחתו בעקבות המקרה? בית המשפט השלום בנצרת קבע כי יש לענות על שאלה זו בשלילה.

קו המתח הוקם בהתאם הדרישות המחמירות ביותר

בפסק הדין נקבע כי קו המתח המדובר עמד בדרישות המחמירות ביותר, הן בארץ והן בעולם. הודגש כי מדובר בקו מתח בגובה של כ-7.5 מ' מעל האדמה, וזאת כאשר התקן העולמי המחמיר עומד על גובה של 6 מ' בלבד. בני משפחתו של המנוח טענו כי היה על חברת החשמל למקם את קו המתח גבוה יותר, וזאת בשל קרבתו לחוף הים. בית המשפט דחה טענה זו.

בפסק הדין נקבע כי העובדה שהקו עבר במרחק של 150 מ' משפת הים, לא חייבה היערכות מיוחדת. זאת ועוד, הודגש כי מדובר במקום שהינו חוף ים פתוח אשר איננו אתר דייג מסודר. בית המשפט ציין גם כי המנוח וחבריו החנו את רכבם על קרקע פרטית ועל דרך עפר שאינה דרך סטטוטורית המופיעה בתב"ע.

במילים אחרות, נקבע כי למנוח ולחבריו לא הייתה זכות קנויה לעבור בדרך הנ"ל ו/או לחנות את רכבם בצידה. דהיינו, העובדה כי המנוח חנה כ-150 מ' מהחוף, והניף את חכתו אל על ביציאה מהרכב, לא הצדיקה הטלת חבות כלפי חברת החשמל. "מעשה פזיז של המנוח אשר גרם לתוצאה המצערת, לא הצדיק החמרה באמצעי הבטיחות והזהירות שעל חברת החשמל לנקוט", נכתב בפסק הדין.

דוגמא למקרה דומה – התחשמלות ליד בריכת דגים

בית המשפט הזכיר כי בתביעות נזיקיות מכוח עוולת הרשלנות נבחנים אמצעי הזהירות בהתאם לשעת המעשה ולא בדיעבד. באופן פרטני למקרה דנן, נקבע כי לא הוכח על ידי התביעה שחברת החשמל הייתה יכולה לצפות שאחד מהבאים לחוף יחנה בדיוק מתחת לקו המתח הגבוה וירים חכה באופן אנכי עד כדי יצירת מגע והתחשמלות.

"הטלת האחריות על חברת החשמל במקרה זה, משום שהיא לא הגביהה את התיילים ו/או לא הרחיקה את קווי החשמל מעבר ל-150 מ' מהחוף, הייתה עולה כדי חוכמה לאחר מעשה", קבע השופט. בית המשפט הפנה בפסק הדין גם למקרה אשר נדון בע"א (חיפה) 1838/05 פנחס אברג'יל נ' חברת החשמל לישראל בע"מ ובו נדחתה תביעה של דייג אשר פתח חכתו מתחת לחוטי חשמל וכתוצאה מכך התחשמל ונפטר במקום.

בעניין אברג'יל-חברת החשמל מדובר היה בדייג בבריכת דגים. בית המשפט קבע במקרה הנ"ל כי "האשם המלא לתאונה היה המנוח אשר הניף חכה באורך של כ-5.85 מ' מתחת לכבל מתח גבוה, וזאת למרות שלטים אשר אסרו על הדייג במקום".