החלקה על מי סבון, האם זכאות לפיצויים?
| דרגו את המאמר |
|
פיצויים בעקבות החלקה של לקוח במוסך
האם לקוח אשר החליק בהיכנסו למוסך, בעקבות מי סבון שנשפכו על רצפת העסק לצורך שטיפתו, זכאי בתשלום פיצויים מחברת הביטוח של המוסך בגין הנזקים שנגרמו לו? עוד בפתיחת המאמר נציין כי לתובע נקבעו נזקים, על ידי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, בשיעור של 37%. כמו כן, בית המשפט המחוזי קבע כי סכום הפיצויים המגיעים לו, כל אימת שיפסקו כאלו, עומד על כ-776 אלף שקלים (בעקבות נזק בלתי ממוני, הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, עזרה של צד ג’ והוצאות בגין נסיעות).
קראו עוד בתחום:
- עישון בתחנה המרכזית בתל אביב - תביעה ייצוגית
- פיצויים בעקבות אלימות שוטר
- תביעה נגד מדינת ישראל בגין מוות של פעילת שמאל
- המדינה תשלם פיצויים בעקבות מוות של אסיר בכלא
הנפגע הגיש ערעור על פסק דין זה לפתחו של בית המשפט העליון, בו טען כי שגה בית משפט קמא בהערכתו את הנזק וכי יש להגדיל את הסכום לשלושה מיליון שקלים בקירוב. בעל המוסך וחברת הביטוח הגישו ערעור שכנגד על קביעתו של בית המשפט המחוזי ועל אחריותן לנזקיו של המערער.
ההבדל בין החלקה טבעית להחלקה שאינה טבעית
תביעות נזיקין רבות עוסקות בעניינן של החלקות ונפילות בבתי עסק, ונזקים אשר נגרמו לנפגעים בעקבותן. בתי המשפט נוטים להבחין בין שתי סוגי החלקות – טבעית ושאינה טבעית. דהיינו, בית המשפט בוחן האם ה"אדם הסביר" היה אמור להיזהר מסכנת ההחלקה (לדוגמא, במלתחות של בריכה) או שמא מדובר בסכנה שלא היה האחרון יכול לצפות מראש.
במילים אחרות – הפסיקה מבחינה בין נוזל או חומר אחר המצויים באורח "טבעי" במקום ההחלקה, לבין חומר שמציאותו "אינה טבעית". עם זאת, חומר שמציאותו הינה "טבעית" במקום ההחלקה, אך טיבו הוא כזה שיש צורך להטיל בעניינו חובה לנקוט אמצעים מיוחדים לשם הקטנת סכנתה, נכלל אף הוא בתחום אחריות בעל המקום והמבטחת.
קראו גם:
- "הסתכנות מרצון" - קורס צניחה
- פיצויים לילדה נכה בעקבות אי התקנת מעלית בבית הספר
- פיצויים לבעלי כלב שננשך
- נזק גוף לילד במהלך משחק בגן, האם רשלנות של הגננת?
מהי "סכנה צפוייה"?
במקום שמדובר בחומר שהוא "טבעי" במקום ההחלקה, נטיית ההלכה היא לסווגו כ"סכנה רגילה" (סכנה סבירה או סכנה צפויה), למשל – מים או מי סבון בבריכה או בית מרחץ. עם זאת, שמן על רצפת המטבח איננו בגדר סכנה סבירה ועל כן במקרי החלקה מסוג זה, יהיה חייב בעל העסק בפיצויים כלפי הנפגע במידה והחליק בעקבות הנוזל השמנוני.
האם יש להטיל על הלקוח "אשם תורם"?
שאלה נוספת אשר עמדה בבסיס הדיון המשפטי בעניינו של הלקוח במוסך הייתה האם יש לגזור מסכום הפיצויים המגיעים לו גם את רשלנותו האישית לגבי ההחלקה. לאמור – האם כאשר ראה הלקוח את מי הסבון, היה עליו להיזהר ככל "אדם סביר" בנוגע להחלקה והאם הנפילה הייתה גם משום חוסר תשומת לב סבירה מצידו.
בית המשפט קבע כי היות ועובד מטעם המוסך הזמין את הלקוח פנימה ולא התריע בפניו לגבי מי הסבון אשר מילאו את הרצפה, לא ניתן היה לצפות ממנו להיזהר מהחלקה שכן מדובר ברצפת מוסך אשר לא מלאה כשגרה במי סבון.
