תביעה עקב החלקה במדרגות בקופת חולים

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 1.0 מתוך 5

תביעה בגין החלקה במדרגות קופת חולים

אישה החליקה ונפלה במדרגות קופת חולים, לאחר שקיבלה שירות רפואי במקום. כתוצאה מן הנפילה לקתה האישה בנכות אורתופדית בשיעור של 10%. האחרונה טענה כי ההחלקה, אשר הובילה לנזקיה, התרחשה עקב הפרת חובה חקוקה ורשלנות כללית מצד הקופה, שכן המדרגות האמורות היו חלקות, ולא הוצבו בהן פסים נגד החלקה או מעקה.

האם קיימת חובה חקוקה להתקין פסים נגד החלקה במדרגות, והאם אי התקנתן מהווה התרשלות? התובעת טענה כי קיים תקן המחייב התקנת פסים כנגד החלקה במבנים ציבוריים, אולם תקן זה לא הוצג לעיונו של בית המשפט, ועל כן לא ניתן להסתמך על קיומו, וקל וחומר שלא ניתן לבסס את עילת התביעה על הפרתו. מכאן שלעניין חוסר קיומם של פסים נגד החלקה, ניתן לטעון כנגד הקופה רק בגין עילת הרשלנות.

מפסיקות עבר עולה כי קיימת חובת זהירות מושגית וקונקרטית מצד קופת חולים כלפי מטופלים שבאים למרפאה, ובכללם התובעת. למרות שבית המשפט לא הצליח להגיע למסקנה ברורה בנוגע לשאלת קיומו של תקן המחייב התקנת פסים מונעי החלקה, נפסק שאי התקנתם לפני התאונה רשלנית, וסוטה מנורמת ההתנהגות הסבירה שיש לדרוש מהאחראים על המרפאה.

מהתמונות שהוגשו מטעם התובעת עולה שמדובר במדרגות ישנות, אשר נשחקו מרוב שימוש. ניתן להתרשם מהתמונות שמצב המדרגות נקי ומסודר, אך ניכר במדרגות שהן אכן חלקות, כפי שהצהירו התובעת ועדים מטעמה.

הואיל והתקנת פסים מונעים החלקה הינה פעולה נפוצה ביותר, בעיקר במבני ציבור, והואיל ולאחר התאונה שהתרחשה לתובעת הותקנו במקום פסים למניעת החלקה, התקנה אשר התבררה כפשוטה וזולה ביותר, והואיל ויש להקפיד בנושא זה דווקא במבנה שמשמש מרפאה אליה מגיעים חולים, קשישים, אנשים שעלולים לחוש סחרחורות וכו' – אזי נקבע כי אחראים סבירים היו צריכים להורות על התקנת הפסים לפני התאונה.

מהתקנתם של פסים אלו לאחר התאונה, בית המשפט הסיק שגם האחראים על המרפאה היו סבורים שהתקנה זו נחוצה וסבירה. מכאן הגיע בית המשפט לקביעה כי אומנם לא הוכח שהופר התקן הרלבנטי, אך הוכחה עוולת הרשלנות לגבי היעדרם של פסים למניעת החלקה.

האם ישנה חובה שבדין על התקנת מעקה בקופת חולים?

על פי תקנות התכנון והבנייה, במבנים ציבוריים יש להתקין בית אחיזה אחד מכל צד של המדרגות, במידה ומדובר במדרגות אשר רוחבן עולה על 2.5 מטרים. מהתמונות של המדרגות ניתן לראות כי המדרגות מתוחמות מצד אחד במעקה תקין, ומצד שני בקיר, אשר לא מותקן עליו דבר. לטענת התובעת היה צריך להיות מעקה גם על הקיר, שכן אם היה מעקה שכזה היא הייתה נעזרת בו, ויתכן והפגיעה לא הייתה נגרמת.

בית המשפט לא הכריע בשאלת הפרת החובה החקוקה במקרה זה, שכן הצדדים לא הביאו בפני בית המשפט עדויות בנוגע לרוחבן של המדרגות. עם זאת, בית המשפט פסק כי מאותם הנימוקים בגינם היה ראוי להתקין פסים כנגד החלקה, היה ראוי גם להתקין בית אחיזה על הקיר. נכון הוא כי התקנת בית אחיזה כרוכה בעלויות משמעותיות יותר מאשר הדבקת פסים למניעת החלקה, אך עדיין מדובר בפעולה פשוטה וזהו אמצעי זהירות שניתן לצפות שיינקט במרפאות. לפיכך נמצא כי גם העדר בית אחיזה על הקיר מגבש את עוולת הרשלנות מצד הנתבעת.

בית המשפט מצא לנכון להטיל על התובעת אשם תורם בשיעור של 30%. נמצא כי התובעת מכירה היטב את המרפאה, וכי באותו היום, כשעה לפני הנפילה, היא עלתה למרפאה לשם קבלת טיפול. התובעת חייבת היתה להיות מודעת לכך שהמדרגות חלקות וכי יש צורך להיזהר.

בחקירתה היא מסרה שכאשר עלתה למרפאה לא חשבה על נושא המדרגות ולא שמה לב שהן חלקות, אך נפסק כי היה עליה לשים לב לנושא המדרגות, שכן מדובר באישה בוגרת ואחראית, שעליה לנהוג בזהירות. על כן, אין לפטור כליל את התובעת מהאחריות לגבי כך שהיא "לא שמה לב" למצב המדרגות. בנוסף, מצא בית המשפט כי היה על התובעת להשתמש במעקה המותקן מצידו השני של המדרגות. עדותה לפיה היא לא החזיקה במעקה כי במקרה הייתה בצד השמאלי ולא הימני, איננה מספקת. על כן נפסק כי על הקופה לפצות את התובעת על 70% מן הנזקים שנגרמו לה.