הארכת תקופת ההתיישנות בתביעות אשר עוסקות בהטרדה מינית

דרגו את המאמר

הארכת התיישנות בתביעות בגין הטרדה מינית

הצעת התיקון לחוק למניעת הטרדה מינית, אשר במסגרתה תוארך תקופת ההתיישנות בגין תביעות מכוח חוק זה, התקבלה במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית. על פי התיקון לחוק, תקופת ההתיישנות אשר תחול על החוק מעתה תהיה שבע שנים, בדומה לדין הכללי.

הצעת החוק הוגשה על ידי ח"כ ציפי חוטובלי (ליכוד), יו"ר הועדה לקידום מעמד האישה. במסגרת הדיונים אשר קדמו להכנת הצעת החוק, הוצגו בפני ח"כ חוטובלי נתונים בנוגע להטרדה מינית יבשראל. על פי נתונים אלה, למרות שמספר הפניות למוקדי החירום המסייעים לנפגעות הטרדה מינית נמצא במגמת עלייה של ממש בשנים האחרונות, רק כ-20% מהקורבנות אכן מגישות תביעה. חוטובלי, אשר ביקשה בהצעת החוק להקל על קורבנות ההטרדה המינית, סבורה כי הארכת תקופת ההתיישנות תגדיל את היקף התביעות המוגשות מכוח חוק זה.

      קראו עוד על הטרדה מינית:

• הטרדה מינית בצבא ופגיעה נפשית - ההתנהלות מול משרד הביטחון
• דיווח על הטרדה מינית לאשתו של המטריד - האם לשון הרע?
• האם הטרדה מינית תוכר כתאונת עבודה?

"יעילותם של הכלים מכוח החוק למניעת הטרדה מינית נפגעה בשל תקופת ההתיישנות הקצרה עד כה", אמרה חוטובלי, "צריך לתת לקורבנות זמן". חוטובלי עמדה על המאפיינים הייחודיים של ההטרדה מינית וקבעה כי ניתוחן הצדיק את הארכת תקופת התיישנות. לדוגמא, לעיתים עובר זמן רב עד אשר הקורבן מעכל את עניין ההטרדה ואוזר כוחות להתמודד עמה. כמו כן, הטרדה מינית מלווה לא אחת בחששות כגון בושה או פחד מההשלכות אשר תהינה לחשיפת המקרה (בין אם במקום העבודה ובין אם בביתה של המוטרדת פנימה).

מאבק מול משרד המשפטים

חוטובלי הגדירה את המהלך לתיקון החוק כ"מאבק לא פשוט" וביקשה להודות באופן אישי ליעקב נאמן, שר המשפטים. דבריה הופנו למעשה להתנגדותו של משרד המשפטים להארכת התקופה לשבע שנים. משרד המשפטים ביקש להאריך את ההתיישנות לארבע שנים בלבד. טענתו הייתה כי ההתיישנות האזרחית אשר קבועה כיום בחוק צריכה בכל אופן להתקצר לארבע שנים וזאת משום ששבע שנים – הן לתביעות לנזקי גוף והן לתביעות חוזיות – היא תקופה ארוכה מדי. בסופו של היום, ולאחר פנייה לשר המשפטים מצד ח"כ חוטובלי, הסיר משרד המשפטים את התנגדותו.

נתונים מדאיגים בנוגע להטרדה מינית בעבודה בישראל

במקביל לקבלת הצעת החוק, התפרסם הבוקר חישוב מטעם משרד התמ"ת לפיו ההטרדות המיניות "עולות" למשק הישראלי כמיליארד ₪ בשנה. על פי נתוני משרד התמ"ת, אישה אשר הוטרדה בעבודתה נפגעת בכ-13,500 ₪ לממוצע בשנה. את החישוב ערך עבור משרד התמ"ת הכלכלן בני פפרמן, אשר בדק את עלותן הכלכלית של הטרדות מיניות בעבודה.

המחקר נערך בשני אופקים – 1) סקר טלפוני בקרב 2,500 נשים אשר העלה כי כ-11.4% מהנשים העובדות בישראל סבלו מהטרדה מינית. 2) סקר אינטרנטי אשר נערך בקרב אלף נשים שסבלו מהטרדה מינית. המשתנים אשר הנחו את המחקר היו היעדרות מהעבודה, עזיבת העבודה, וירידה בתפוקת העבודה של נשים אשר סבלו מהטרדה מינית.

הסקר האינטנטי העלה כי כ-33% מהנשים המוטרדות דיווחו על ירידה בפריון תפוקתם בעבודה בשיעור של בין 26% ל-50%. 15% מהנשים טענו כי ההטרדה המינית "השביתה אותן לגמרי". פפרמן סבור כי המשק מפסיד מהטרדות מיניות גם בכל הנוגע להיעדרויות בעבודה. על פי המחקר, כ-14,000 נשים אשר סבלו מהטרדה מינית בעבודתן נעדרו בגין כך כשבוע בממוצע בשנה. 8.2% דיווחו על העדרות לימים שלמים.