האם אפליה על רקע דתי במקווה בבאר שבע?
| דרגו את המאמר |
|
האם הפליה בין זרמי יהדות במקוואות בבאר שבע?
בית המשפט השלום בבאר שבע, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, נדרש לדון בעתירה אשר הוגשה על ידי שתי תנועות ליהדות רפורמית. העותרות, המאגדות תחתן זרמים מתקדמים ביהדות, הגישו תביעתן נגד המועצה הדתית בבאר שבע והרשות הארצית לשירותי דת. לטענתן, הליכי הגיור הרפורמי והקונסרבטיביים אשר הן עורכות, לא נעשים במקוואות בבאר שבע מחמת אפליה.
קראו עוד בתחום:
- תביעה נגד ערוץ 2 בגין פגיעה בפרטיות
- התחשמלות לאחר טיפוס על עמוד חשמל - תביעת נזיקין
- עישון בתחנה המרכזית בתל אביב - תביעה ייצוגית
- תביעה נגד מדינת ישראל בגין מוות של פעילת שמאל
העותרות טענו כי המקוואות משמשים לשימוש של גברים ונשים בשעות שונות במהלך היום על בסיס כניסה אישית. עם זאת, מקורה של העתירה היא בטבילה במקווה לפני גיור, אשר נעשית בנוכחות רבנים. מטבע הדברים נעשית טבילה זו כאשר המקוואות סגורים, אך המועצה הדתית בבאר שבע והרשות הארצית לשירותי דת נמנעות מלפתוח להן את המקוואות בשעות המדוברות.
האם אפליה על בסיס חופש דת?
בהעדר אפשרות להיכנס למקוואות המופעלים על ידי מועצות דתיות, ומשלא צלחו להסדיר את העניין גם במקוואות פרטיים, נאלצו העותרות לקיים את הטבילה בים (מקום בו קיימת סכנת תביעה וישנן בעיות של קור במהלך החורף).
העותרות טענו כי פניותיהן לשר לענייני דתות ולראש עיריית ירושלים לא הביאו לפתרון הענין, פרט לכך שנאמר להם שזכותו של כל יהודי לקבל שירותי דת ושרותי מקווה בהתאם להלכה, ובהתאם לסעיף 6א לחוק שירותי הדת היהודית. כמו כן, נאמר להם כי ניתן לתאם מועדים מיוחדים עם צוות הממונים על המקוואות או עם עובדי המועצה הדתית.
המועצה הדתית והרשות הארצית לשירותי דת טענו כי הטבילה במסגרת הליך הגיור, איננה נכללת בהגדרת שירותי הדת שמועצה דתית חייבת לתת על פי דין. מדובר בתחום השירות שהיא רשאית לתת, ומרגע שהחליטה כי אין היא מעניקה אותו אלא למדינה לצורך גיור ממלכתי, מניעת הקבוצות האחרות נעשתה על פי דין.
השופט דוחה את העתירה במסגרת ההחלטה בוועדת נאמן
העותרות הסתמכו על פסיקת בית המשפט העליון אשר דן בסוגיית הפליה בין הזרמים ביהדות. בפסיקה זו קבע בית המשפט העליון כי אין להפלות בין החוגים השונים, במסגרת תמיכה כספית לקורסי הכנה לגיור. עם זאת, בית המשפט קבע כי שני המקרים שונים, שכן במקרה שלפנינו נעשית אבחנה בין גוף ציבורי העוסק בגיור - לבין גוף פרטי העוסק באותה הפעולה בדיוק.
כמו כן, במקרה דנא מדובר בגיור הלכה למעשה, ולא ב"הכנה לקראת גיור" כפי שהיה בפסיקה שהובאה לציטוט בבית המשפט. אי לכך, קיימת אבחנה בין טבילה לשם גרות שנועדה לתת תוקף לגיור בארץ, כשירות של גוף ממלכתי שהינו שירות חובה. מדובר בהליך גיור אשר טומן בחובו פרובלמאטיות משפטית ידועה לכל, דברי השופט.
בפסק הדין צוין גם כי המדינה החליטה, על פי המלצות ועדת נאמן, כי גיור בישראל יוכר רק כאשר הוא נערך על ידי מערך הגיור הממלכתי. בוועדה זאת שותפו נציגי העותרות וההחלטה נועדה (בין השאר) למנוע ניצול של הליך הגיור הפרטי לרכישת מעמד אזרחות.
שיקול זה הינו שיקול נוסף נגד התערבות אקטיבית בהחלטת המועצה הדתית שלא להתקשר עם העותרות או עם גורם פרטי אחר. בצד חופש הדת אין חובה של המדינה לספק כל טקס שהוא לכל מי שבוחר לנהוג .במנהג מסוים, כל עוד לא מסופק טקס זה לשום גורם פרטי אחר.
