אחריות לדאוג לביטוח לספורטאי מוטלת על ארגון הספורט
| דרגו את המאמר |
|
אחריות מועדון כדורגל לבטח ספורטאי
ת"א 3988-09
חוק הספורט הינו חוק אשר נועד להגן על ספורטאים כאשר אלה נפצעים במהלך תחרויות ספורטיביות. החוק קובע אחריות על ארגון ספורט לבטח את הספורטאים אשר משתתפים בתחרויות מטעמו. ארגון הספורט, גם כאשר הוא חובבני וקטן, איננו יכול לגלגל את האחריות לעריכת הביטוח לפתחו של הספורטאי. להלן דוגמא לניסיון כאמור אשר "נבלם" בבית המשפט.
התובע, צעיר בן 24, נפצע במהלך משחק כדורגל אשר השתתף בו כשחקן של מועדון ספורט שיכון המזרח. לטענתו, הפגיעה לא נגרמה בשל רשלנות אך יש להכיר בו כזכאי לפיצוי מכוח חוק הספורט. תשמ"ח- 1988.
לטענת התובע, סעיף 5 לחוק זה קובע כי ארגון ספורט יכול לשתף ספורטאים בתחרויות ספורט אשר מאורגנות על ידו, אך ורק בכפוף לכך שהספורטאים "נבדקו בבדיקות רפואיות ונמצאו כשירים". כמו כן, טען התובע, סעיף 7 לחוק מחייב את ארגון הספורט לבטח את הספורטאים אשר נוטלים חלק בתחרויות הספורט אשר מאורגנות על ידו. יצוין כי סעיף 7 מטיל חובת אחריות ביטוח אשר הוגדרה לא אחת בפסיקה כ"אחריות מוחלטת". הרציונאל אשר עומד מאחורי חוק זה הוא כי יש להקים קופת פיצויים לספורטאי אשר תאפשר לו לזכות בפיצוי כספי עם פציעתו, ללא קשר לאחריות נזיקית.
האם התובע השתתף במשחק?
במקרה דנן, לא הייתה בין הצדדים מחלוקת כי העמותה לא ביטחה את התובע לפני השתתפותו במשחק. עם זאת, העמותה טענה כי התובע כלל לא השתתף במשחק מטעמה והוא למעשה "התפרץ" לכר הדשא מבלי שניתן לו אישור לכך. בית הדין בחן את התשתית הראייתית אשר הוצגה בפניו וקבע כי התובע אכן השתתף בפועל במשחק כדורגל אשר אורגן על ידי העמותה.
קראו עוד על תאונות ספורט:
- קטין יזכה לפיצויים לאחר תאונת דרכים בגין אובדן קריירה כשחקן כדורגל
- פציעה במשחק כדורעף חופים - פיצויים מהעירייה
- פיצויים בעקבות פציעה במהלך משחק כדורגל בליגה למקומות עבודה
- תביעה של שחקן כדורגל בעקבות נזקי גוף במהלך משחק
התובע הצהיר על השתתפותו הנ"ל ועדותו זכתה לחיזוק גם עם הודאת הנתבע 1, חבר ויו"ר בוועד העמותה. הנתבע הצהיר כי בסמוך לתחילת עונת המשחקים נערך משחק אימון. לדבריו, הוא הבחין בתובע נופל במגרש והוא לא ראה בכך דבר יוצא דופן "למעט העובדה כי שחקן שאינו מורשה להתאמן בקבוצה שיחק מספר דקות". התובע, לעומת זאת, טען כי המאמן הושיב אותו בתחילה על הספסל ולאחר זמן מסוים הוא קיבל הוראה לעלות למגרש ולשחק. לדבריו, הוא נפצע זמן קצר לאחר מכן. הנתבע אישר את הדברים אך טען שוב כי "הפתיע אותו שהתובע עלה לשחק בהרכב". בית המשפט קבע כי יש לקבל את טענות התובע.
לדוגמא, התובע חתם מול אפסנאי העמותה על מסמכים אשר נשאו את שם העמותה, חודש לפני כן. בית המשפט קבע כי העובדה שהתובע חתם על מסמך מול אפסנאי חיזקה את טענותיו שהוא שיחק בפועל בשורות שחקני העמותה במשחק נשוא התובענה. כמו כן, העמותה טענה כי במועד המדובר התובע לא אחז ב"כרטיס שחקן". עם זאת, בית המשפט קבע כי השאלה בדבר "כרטיס השחקן" לא הייתה רלבנטית למקרה דנן.
"המעמד הפורמאלי אינו גורע מחבות ארגון ספורט לדאוג לבטח את מי שמשחק בפועל במשחק אשר אורגן על ידו", נכתב בפסק הדין, "החובה הנ"ל צומחת מעצם ההשתתפות במשחק ולא מותנית ברישום כזה או אחר". חיזוק לטענות התובע ניתן היה למצוא בדיווח של העמותה לחברת הביטוח אודות הפציעה.
חתימה על הצהרת בריאות והתחייבות לביטוח
חוק הספורט קובע, כאמור, כי מוטלות על ארגון ספורט מספר חובות כלפי הספורטאים הנוטלים חלק בתחרויות בארגונו. אחד מהם הוא בדיקה רפואית. במקרה דנן, העמותה החתימה את השחקן על תצהיר לפיו מצבו הבריאותי תקין. להלן הנוסח המדויק של הצהרת הבריאות:
"אני מצהיר בזאת כי מצב בריאותי תקין וכי התאמנתי כיאות לאימונים והמשחקים ומצב גופני נבדק ואושר על ידי רופא מוסמך ואני משחרר את מנהלי הקבוצה מכל אחריות. אני מאשר שהשתתפותי באימונים והמשחקים מהווה הצהרה על כך שקיים ברשותי ביטוח תאונות אישיות כמתחייב על פי חוק הספורט".
העמותה טענה כי ניתן לראות במסמך זה כמסמך אשר פוטר אותה מחבותה לבטח את הספורטאי לפי חוק הספורט. בית המשפט דחה טענה זו מכל וכל. בפסק הדין נקבע כי חוק הספורט הטיל חבות על ארגון הספורט לבטח את הספורטאי. דהיינו, נקבע כי העמותה לא הייתה יכולה לצאת ידי חובתה בדרך של העברת הנטל לספורטאי. התנהלות כאמור, קבע בית המשפט, היה בה כדי לחטוא לאינטרס המוגן בחוק הספורט.
"העמותה הייתה חייבת לדאוג לביטוח לתובע בטרם היא אפשרה לו לעלות על המגרש ולשחק בקבוצה מטעמה", נכתב בפסק הדין, "הנתבעת לא עשתה כן ועל כן יש להטיל עליה אחריות לנזקיו של השחקן. אי לכך, יש לקבוע כי העמותה תשלם לספורטאי את תגמולי הביטוח שהוא היה אמור לקבל לו בוטח כחוק".
