עתירת אסיר: מבני אסבסט בכלא מסכנים את חייו
| דרגו את המאמר |
|
שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה, רון שפירא, דחה עתירתו של אסיר מכלא דמון כנגד שרות בתי הסוהר, אשר טען כי חלק מהמבנים המצויים בכלא בו הוא שוהה, בנויים מאסבסט וכי היות ואסבסט הוא חומר מסרטן השהות בכלא מסכנת את חייו.
השופט שפירא קבע כי ככל שהעותר מבקש לעבור לכלא אחר, עליו להגיש בקשה לועדת ההעברות ובקשתו תידון וככל שהוא מבקש כי שב"ס יבצע פעולות בינוי בכלא – עניין זה אינו בגדר החלטה מנהלית אשר יש מקום לדון בה במסגרת של עתירת אסיר.
עם זאת, מצא השופט לנכון להבהיר כי עצם נוכחות בסמיכות למבני אסבסט אינה מסכנת בהכרח את שלום האסיר. אסבסט כאשר הוא במצב של מוצק, ובמיוחד אם הוא צבוע, אינו מסכן את מי ששוהה לידו. הסיכון מאסבסט נוצר כאשר האסבסט מתפרק וקיימת אפשרות של נשימת סיביי אסבסט.
כך למשל אם קיים קיר אסבסט ומבוצעת בו קדיחה וכיוצא באלה. אין בעצם קיומו של קיר אסבסט, כל עוד לא מבוצעת בו פעילות העלולה לגרום לסיבים להתפזר, כדי לסכן את שלומו של מי שעומד ליד אותו קיר.
בכפוף להערה זו, קבע השופט כי ראוי שקצין רפואה של שב"ס יבדוק ויוודא שאין במבנים הבנויים מאסבסט בתחומי הכלא תופעות של שבירה או התפוררות אשר עלולים ליצור סיכון של נשימת סיביי אסבסט על ידי אסירים או סוהרים.
