פסק דין בתאונה עם אופנוע ים וכיסוי ביטוחי

דרגו את המאמר

תאונה עם אופנוע ים באילת, מי ישלם פיצויים?

צעירה בת 18 נפצעה במהלך רכיבה על אופנוע ים באילת. מי אחראי לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לה? בעת חופשה באילת, פנו התובעת וחברותיה לבית עסק המשכיר אופנועי ים. הן קיבלו לרשותן שני אופנועים, ויצאו לשוט בים סוף.

האופנועים הונהגו על ידי שני מדריכים מטעם בית העסק, נתבע 1 ונתבע 2. הנסיעה התבצעה כאשר המדריכים ישבו מאחור והנוסעות מלפנים, על מנת לתת לנוסעות אשליה של שליטה חלקית באופנוע. התובעת רכבה על אופנוע שהונהג על ידי אחד המדריכים, בעת שהמדריך אשר הנהיג את אופנוע הים השני החליט לבצע פעלול עם האופנוע. לרוע המזל הפעלול השתבש, ואופנוע הים בו רכב האחרון התנגש בעוצמה באופנוע עליו רכבה התובעת.

כתוצאה מן ההתנגשות נפלה התובעת למים, ונגרמה לה פגיעה באגן ופגיעות חיצוניות אחרות. התובעת פונתה מן המקום לבית החולים באילת, ומשם הועברה לבית החולים שיבא, אשר בו הייתה מאושפזת במשך שבועיים. במהלך אשפוזה עברה ניתוח לשחזור האגן, אשר כלל הכנסת ברגים למקום הפגוע. בהמשך היא אושפזה פעמים נוספות לצורך הוצאת הבורג וכן עברה ניתוח להעברת שריר. מומחה רפואי מטעם בית המשפט קבע לתובעת 19% נכות בשל הגבלת תנועת האגן.

הצעירה תובעת את המדריכים בטענה כי התרשלו כלפיה, את בית העסק שהשכיר לה ולחברותיה את אופנועי הים בטענה כי הם אחראים באחראיות שילוחית וישירה למעשיהם של המדריכים, ואת חברת הביטוח אשר ביטחה את אופנועי הים בעת קרות האירוע.

התובעת מתארת בתצהיר שהגישה כי לא הוסבר לה ולחברותיה כי עלולות להיות סכנות ברכיבה על אופנועי ים, ולא צוין בפניהן כי יש צורך בהכשרה או בניסיון לשם נהיגה באופנועים אלו. מן העדויות עלה כי התאונה התרחשה בעת שהמדריך אשר רכב על האופנוע שגרם לתאונה שלט בו שליטה מלאה, מבלי שהייתה לנוסעת על אופנוע זה השפעה כלשהי על מהירותו של האופנוע או על הכיוון בו הוא נוסע.

המדריך הפוגע טען כי פעלולים מסוג זה היו דבר שבשגרה ברכיבות על אופנוע ים, וכי מקרה זה השתבש בשל כשל טכני באופנוע, שגרם לו להעלות את מהירותו מבלי שתהיה למדריך אפשרות לעוצרו. טענה זו נשללה על ידי בית המשפט, מאחר ולא נמצאה כל עדות מומחה התומכת בה.

פעלולים מסוכנים בוצעו כעניין שבשגרה

מאחר והטענה על תקלה באופנוע נפסלה, הגורם היחיד אשר נמצא אחראי לתאונה הוא מדריך האופנוע הפוגע. המדריך טען כי הוא פעל בהתאם למקובל, וכי פעלולים מעין זה אשר ניסה לבצע היו עניין יומיומי בעבודתו, אולם מחומר החקירה עלה כי הוא נהג במהירות העולה על המותר, ובכך הפר את חובת הזהירות שהייתה מוטלת עליו כלפי הנוסעות.

בנוגע למרכז להשכרת אופנועים ומנהלו, נקבע כי גם הם הפרו את חובת הזהירות שהיה מוטלת עליהם. עולה מן הראיות כי פעלולים כגון אלו שהובילו לתאונה היו עניין שבשגרה, והתנהלו בהסכמת מנהל המרכז ובעידודו, שכן פעלו כמקדם מכירות עבור בית העסק.

מאחר והפעלולים היו תדירים, ועל כן צפויים על ידי המרכז, לא ניתן לקבל את טענתו של מנהל המרכז, כי מעשהו המסוכן של המדריך ניתק את הקשר הסיבתי שבין מחדלו של המרכז להשכרת אופנועים ובין נזקה של התובעת.

אחריותה של חברת הביטוח

חברת הביטוח המבטחת את אופנועי הים כפרה בחבותה לשאת בנזקים, לטענתה, הופרו במקרה זה תנאי הפוליסה על ידי אי ציות לתקנות הימאים. תקנות הימאים מחייבות כי אופנוע הים יישלט בכל עת על ידי אדם המחזיק ברישיון תקף להשטתו. מאחר ובעת התאונה ישבו הנוסעות מלפנים והמדריכים מאחור, לטענת חברת הביטוח אופנוע הים הפוגע נשלט על ידי הנוסעת, ולא על ידי המדריך. טענה זו של חברת הביטוח נפסלה על הסף, מאחר וכל העדויות מצביעות על כך שהשליטה על אופנועי הים הייתה נתונה בכל עת בידי המדריכים בלבד.

לסיכום, נקבע כי מדריכי האופנועים, המרכז להשכרת אופנועים ומנהלו, וחברת הביטוח אחראיים לנזקה של התובעת. לתובעת נפסקו פיצויים בגובה של 303,000 שקלים. 100,000 שקלים בגין כאב וסבל, 173,000 שקלים בגין אובדן כושר השתכרות ופנסיה, 20,000 שקלים בגין הזדקקות לעזרת צד שלישי ו10,000 שקלים בגין החזר הוצאות רפואיות. בית המשפט קבע כי האחראית לשאת בתשלומים אלה היא חברת הביטוח.