תביעה מכוח החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים - אוניברסיטת תל אביב
| דרגו את המאמר |
|
תביעה נגד אוניברסיטת תל אביב מכוח החוק למניעת עישון
בשנת 1983 נכנס לתוקפו החוק להגבלת העישון במקומות ציבוריים. תכולתו של חוק זה הורחבה באופן משמעותי בתיקון אשר פורסם באוגוסט 2007. במסגרת תיקון זה, שונה אף שם החוק ל"חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון".
התיקון קבע מפורשות כי תכליתו של החוק הינה למנוע את העישון במקומות ציבוריים, ואת חשיפתו של הציבור לעישון (הגורם למוות, מחלות ונכות). החוק המתוקן קובע גם אחריות לגבי מחזיקי מקומות ציבוריים. לפיו, אלו חייבים לאכוף את האיסור ולעשות ככל הנדרש על מנת למנוע עבירות לפי חוק זה במקום באחזקתם.
סעיף 2(א) קובע כי מחזיק במקרקעין צריך למלא אחר הוראות החוק על ידי פניה לאדם המעשן, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, לחדול מהמעשה האסור. כמו כן, מוטל על המחזיק במקרקעין לנקוט באמצעים סבירים בכדי להבטיח מניעת עבירות. מתוך דברי החוק ודברי ההסבר לחוק, ניתן ללמוד על המשמעות הרבה אשר החוק מייחס לאיכפת האיסור במקומות ציבוריים.
אכיפה אזרחית, מהי?
הרציונאל הוא כי העישון מזיק לבריאות, גורם לנכות ומחלות, ולא רק למעשן אלא לנמצאים בסביבתו. הנזקים נובעים מהעישון גם למעשנים עצמם וגם לאלה המצויים בסביבתם (המעשנים הפאסיביים). מדובר למעשה באכיפה אזרחית אשר מצופה ממחזיק המקרקעין.
ברע"א 9615/05, עמד השופט רובינשטיין על החשיבות באכיפה האזרחית: "ברור כי הרשויות צריכות לעשות את מלאכתן ולהקפיד פיקוח ובאכיפה. עם זאת, איטיות וכבדות פעולת הרשויות מצדיקה לפתוח פתח לאכיפה אזרחית. דהיינו, האזרח האיכפתי, המבקש לשמור את בריאותו ובריאות הציבור, יוכל להשפיע אף הוא לתקנת הרבים".
הכלי המרכזי אשר ניתן בידיו של האזרח בעניין זה, הוכר לראשונה בכך שאזרח רשאי לתבוע את נזקיו מהמחזיק במקום ציבורי, כל אימת שלא נאכף איסור העישון. תביעה זו מתבססות על עוולות נזקיות בשל רשלנות, תקיפה והפרת חובה חקוקה.
התפתחות הפסיקה
בשורה של פסקי דין, נקבעה וחוזקה זכות האכיפה האזרחית ובתי המשפט פיצו האזרחים הניזוקים כפועל יוצא מהפרת תנאי החוק. במסגרת החוק, התקנות והפסיקה, נקבעו אפוא הנורמות והחובות המוטלות על מחזיקי המקומות הציבוריים המבקשים לעמוד בדרישות החוק.
לעניין זה, נקבע תחילה כי מחזיק במקרקעין חייב לקבוע שילוט אשר מורה על איסור העישון. כמו כן, נקבע כי מחזיק המקרקעין אינו יכול להציב במקום מאפרות ועליו להקצות מקומות מיוחדים בהם העישון יותר. אמצעים סבירים נוספים נסקרו במסגרת מספר פסקי דין.
קראו עוד בתחום:
- פיצויים בגין עישון במועדון בתל אביב - 150,000 שקלים במסגרת תביעה ייצוגית
- עישון במקומות ציבוריים - האם גם שחקנית במהלך הצגה בתיאטרון?
- תביעה ייצוגית נגד פאב תל אביבי בגין עישון
לדוגמא, בה"פ (מחוזי ירושלים) 386/96, עו"ד דרור אלנר נ' האוניברסיטה העברית בירושלים, נדונה השאלה האם האוניברסיטה מחוייבת למנות סדרנים לאכיפת העישון. בפסק דין נוסף, בבג"צ 7013/97 גולן משעלי נ' בית חולים העמק בעפולה נקבע כי בית חולים ענה על דרישות החוק כאשר הוצבו במקום שלטים האוסרים על העישון, ומונו נאמני ניקיון ומניעת עישון אשר פעלו בבית החולים והנחו את המאבטחים המוצבים במקום לפעול ביחד עם העירייה על מנת לפקח על קיום הוראות החוק.
פיצויים לאחר עישון סיגריה על ידי שומר?
התובע, תלמיד לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, טען כי לשם כניסה למעבדה בה הוא לומד הוא צריך לעבור מדי יום בידוק ביטחוני. לטענתו, הבודק הביטחוני נוהג לעשן במקום העבודה. אי לכך, התובע טען כי אוניברסיטת תל אביב חייבת כלפיו בפיצויים בגין הנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מהפרת החוק למניעת עישון.
בית המשפט קבע כי יש לדחות את התביעה וזאת משום שאוניבריסטת תל אביב פעלה באמצעים סבירים בכדי להתמודד עם האירוע. מחזיק במקרקעין אינו אחראי לכל עישון סיגריה בשטחו, אך עליו להפעיל אמצעים סבירים לאכיפת החוק.
במקרה דנן, הוכח כי האוניברסיטה עושה רבות בכדי למנוע עישון אסור בשטחה. ראשית, מדי יום מסיירים ברחבי הקמפוס ארבעה סיירים אשר בודקים את קיום דרישות החוק. כמו כן, במסגרת המכרז להתקשרות עם חברת השמירה, נקבע כי השומרים אינם רשאים לאכול ו\או לעשן במהלך המשמרת.
האוניבריסטה אף פנתה למפקח השמירה כבר ביום קבלת התלונה הראשונית מצידו של התובע. בתגובה לכך ניתנה הוראה מפורשת שלא לעשן. באשר לשומר נשוא התלונה, נוהלה עימו שיחת הבהרה ובמסגרתה נאמר לו כי מדובר בהפרת משמעת שיש בה כדי לסכן את מקום עבודתו בעתיד.
