פיצויים בגין נפילה במדרגות אולם אירועים

דרגו את המאמר

פיצויים בעקבות נפילה במדרגות באולם אירועים

ת"א 12552-11-09

תושב אור עקיבא, אשר בילה באולם אירועים בעיר, נפגע תוך כדי ירידה בגרם מדרגות במקום. התובע, יליד 1953, הגיש כנגד האולם וחברת הביטוח תביעת פיצויים בעקבות נזקי גוף אשר נגרמו לו כתוצאה מהאירוע. התובע טען כי הוא נפל בשל "בלט ברזל אשר בלט במדרגות וגרם לו לאובדן שיווי המשקל". למחרת יום התאונה פנה התובע לבית חולים וקיבל טיפול רפואי.

      קראו עוד בתחום:

• אקו"ם תקבל פיצויים בגין הפרת זכויות יוצרים באולם אירועים
• פיצויים מאולם אירועים בשיעור של 200,000 שקלים
• רשלנות מקצועית מצידו של בעל אולם אירועים בגין גניבה מרכב של אחד האורחים

אולם האירועים הכחיש את טענות התובע מכל וכל. לטענת בעלי האולם, התובע כלל לא נפגע בתאונה ולחילופין – התאונה התרחשה באשמתו הבלעדית. אולם האירועים טען כי התובע "ירד במדרגות מבלי לפקוח עיניו, לא היה ער למתרחש סביבו ולא צפה את הסכנה במקום כאדם סביר". כמו כן, נטען כי התובע לא עשה דבר על מנת למנוע התאונה.

עוולת הרשלנות, מהי?

תביעתו של התובע נשענה על עוולת הרשלנות. עוולת הרשלנות מוסדרת מבחינה נורמטיבית בסעיף 35 לפקודת הנזיקין. על פי סעיף זה, במידה ואדם עשה מעשה אשר אדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או במידה ואדם לא עשה מעשה המצופה ממנו לעשות בנסיבות המדוברות כאדם סביר ונבון, הרי זו רשלנות. כאשר הרשלנות נעשית ביחס לאדם אחר, אשר יש בינו לבין המזיק קיימת חובת זהירות מושגית וקונקרטית, קיימת לניזוק עילה לתביעת פיצויים.

חובת הזהירות מוגדרת בסעיף 36 לפקודה באופן הבא - חובה אשר מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, וזאת כל אימת שבאותן נסיבות היה צריך אדם סביר לראות מראש שדברים עלולים להיפגע ממעשה או ממחדל. את עוולת הרשלנות מרכיבים אפוא שלושה יסודות – חובת זהירות (מושגית וקונקרטית), הפרתה, ונזק.

במקרה דנן, הנתבעת הינה חברה המחזיקה באולם האירועים ובמקרקעין עליו הוא יושב. התובע נכנס למקרקעין והשתמש בהם כדין ולא כמסיג גבול. אי לכך, הייתה מונחת על כתפיה של הנתבעת חובת הזהירות כלפי התובע. דהיינו, היה על הנתבעת לדאוג לניקיון, לתאורה, לתקינות, ולניקוז של גרם המדרגות נשוא התובענה. כמו כן, הנתבעת היה מחויבת למנוע ולהסיר מכשולים אשר עלולים לגרום למשתמשים בגרם המדרגות לפגיעות גוף.

בית המשפט קבע כי הנתבעת התרשלה כלפי התובע ועל כן עליה לפצותו. "גרם המדרגות היווה, בעת התאונה, מפגע בטיחותי ממדרגה ראשונה. בעל מקרקעין סביר ונבון היה דואג, באופן שוטף, לתחזוקה תקינה, תקנית ובטוחה של גרם מדרגות מעין דא, המיועד לשימושו של קהל המבקרים כדין במקום, לא כל שכן, שהיה מסיר, לאלתר, כל מפגע בטיחותי בו", נכתב בפסק הדין, "הנתבעת במקרה זה לא התנהגה כבעלי מקרקעין סביר ונבון. מדובר אפוא ברשלנות, הן במעשה והן במחדל, כלפי האורח. רשלנות זו גרמה באופן ברור לנזקיו".

השופט הוסיף כי אם הנתבעת הייתה דואגת להסרת המפגע הבטיחותי בטרם עת, והייתה דואגת כי גרם המדרגות בשטחה יהיה תקין, חזקה על האירוע שלא היה מתקיים כלל ולא היינו מגיעים עד לכאן. "נזקי התובע נופלים בתחום הסיכון שיצרה התרשלות הנתבעת. התרשלות זו, היא שגרמה להתהוות הנזק", נכתב בפסק הדין. בית המשפט פסק עבור התובע פיצויים בסך 15,000 שקלים בגין נזקיו.