תשלום קצבת שאירים מביטוח לאומי באופן רטרואקטיבי, ממתי?

דרגו את המאמר

ערעור בנוגע לקצבת שאירים רטרואקטיבית

בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעור אשר במסגרתו הוא התבקש (פעם נוספת, יש לציין) להביא לביטולה של ההוראה הקבועה בסעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי. מדובר בסעיף אשר נוגע להגבלתו של תשלום רטרואקטיבי לתקופה של שנה לכל היותר מעת מועד הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי. על פי חוק הביטוח הלאומי, תביעה לגמלת כסף צריכה להיות מוגשת בתוך שנה לכל היותר מהמועד בו נוצרה עילת התביעה.

      קראו עוד על קצבת שאירים:

• הומוסקסואל יקבל קצבת שאירים של בן זוגו המנוח
• קצבת שאירים לא תשולם לאלמנה אשר חיה עם ידוע בציבור
• מחלוקת בנוגע לנסיבות מותו של אדם במסגרת תביעה לקצבת שאירים
• שלילת קצבת שאירים מאלמנה לאחר תאונת עבודה
• קצבת שאירים ממקום העבודה של הבעל המנוח למרות חיים ארוכים בנפרד

עם זאת, החוק מכיר במצבים בהם המבוטח מגיש תביעתו באיחור. במקרים כגון דא, סעיף 296(ב) קובע כי ניתן לשלם את הגמלה, אך זאת עד שנה לכל היותר מעת הגשת התביעה (גם אם המבוטח היה זכאי לגמלה טרם לכן).

להלן ערעור אשר הוגש על ידי אלמנה שבעלה נפטר כאשר הוא היה זכאי לקצבת נכות כללית מהמל"ל. הערעור במקרה זה הוגש על ידי האלמנה וב"חיזוק" ארגון "האגודה לזכויות האזרח". המערערת, אלמנה ילידת 1947, איבדה את בן זוגה לפני כ-15 שנה. בנובמבר 2008, האלמנה הגישה לביטוח הלאומי תביעה לקצבת שאירים (11 שנים לאחר פטירת הבעל). לטענתה, היא הגישה את התביעה באיחור כה משמעותי, וזאת משום שהיא לא הייתה מודעת לזכויותיה. הביטוח הלאומי אישר את התביעה, אך רק בעבור שנה מעת הגשת התביעה, ולא למפרע ממועד פטירת הבעל.

תביעה לתשלום רטרואקטיבי

האלמנה פנתה לבית הדין האזורי לעבודה ועתרה לתשלום מלוא הקצבה באופן רטרואקטיבי. בית הדין לעבודה דחה את התביעה בקובעו כי הוראות החוק הינן מפורשות – תביעה מסוג זה משולמת באופן רטרואקטיבי רק בעבור שנה לכל היותר מעת הגשת התביעה. הערעור נשוא מאמר זה הוגש על פסק הדין הנ"ל. "האגודה לזכויות האזרח" הצטרפה לערעור.
 

בפסק הדין נדחו טענותיהן של ה"אגודה לזכויות האזרח" ושל האלמנה לכך ש"הוראת החוק מהווה פגיעה בזכות הקניין". נפסק כי המוסד לביטוח לאומי מיידע את המבוטחים באשר לזכויותיהם לתבוע גמלה., אך לא מכוח חיקוק. השופטים ציינו כי החל משנת 2007, ובעקבות הגברת הקשר בין אגפיו השונים של המוסד לביטוח לאומי, החל מהלך ייזום תביעות על ידי המל"ל. עם זאת, השופטים הדגישו כי לא קמה למבוטח ספציפי זכאות לגמלה בהעדר תביעה, וזאת גם כאשר הוא לא "ייודע" על ידי המל"ל באשר לזכויותיו.

"האגודה לזכויות האזרח" הלינה גם על מידתיות סעיף 296(ב) לחוק, בית הדין הארצי קבע כי אין לקבל טענות אלה. נקבע כי הסעיף הנ"ל "מאזן היטב בין הזכויות הרלבנטיות השונות, לרבות זכויות הנובעות מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". "אוצר המדינה לא ישלם גמלה בהעדר מימון דמי ביטוח לתשלומה, וזאת כל אימת שבענף הרלבנטי לא הורעו תנאי הזכאות או הועלו דמי הביטוח", נקבע בפסק הדין, "אי לכך, קבלת עמדתה של המערערת הייתה עלולה להביא לפגיעה רוחבית משמעותית בזכותם הקניינית של זכאים אחרים לגמלה".