קשישה איבדה חלק מקצבת הזקנה בגין קיום קשר של ידועים בציבור
| דרגו את המאמר |
|
קשישים המשכירים ביחד דירה לא הוכרו כידועים בציבור
קשישה אשר המוסד לביטוח לאומי החליט לשלול ממנה זכאות לתוספת השלמת הכנסה במסגרת קצבת זקנה, הגישה תביעה בעניין לבית הדין לעבודה. הקשישה טענה בתביעתה כי המוסד לביטוח לאומי פעל בעניינה שלא כחוק, וזאת משום ששלילת התוספת הייתה בגין מגוריה לכאורה עם בן זוג ידוע בציבור. הקשישה לא הכחישה כי היא גרה עם אדם נוסף בדירתה, אך לדבריה הקשר ביניהם לא היה של ידועים בציבור אלא של שותפים לדירה, הא ותו לא. בית הדין לעבודה קיבל את טענותיה.
התובעת קיבלה מביטוח לאומי קצבת זקנה והשלמת הכנסה. לטענתה, לאחר שהמוסד לביטוח לאומי קבע שלא כדין כי היא חיה עם בן זוג ידוע בציבור, הוא ביטל את השלמת ההכנסה שלה ואף דרש ממנה להשיב לו כספים ששולמו שלא כדין. הקשישה טענה כי היא בסך הכול גרה עם שותף לדירתה, ולא מדובר בבני זוג.
קראו עוד בתחום:
- דחיית בקשתו של קשיש לשינוי גיל במטרה לקבלת קצבת זקנה
- קצבה זקנה לא תשולם לאדם אשר עזב את ישראל לארצות הברית ומעוניין לחזור
בכתב התביעה נטען כי הקשישים חיים בדירה בחדרים נפרדים, לכל אחד מהם חפצים אישיים משלו לרבות מכשירי חשמל פרטיים וכלי מטבח מופרדים. כמו כן, נטען כי הקשישה והקשיש עושים קניות בנפרד וכל אחד מהם מנהל בעצמו את חייו וכספיו. הקשישה הוסיפה כי היא ו"שותפה לדירה" גרים בחדרים אחרים ולכל אחד מהם מקלחת ושירותים פרטיים. כמו כן, דמי השכירות והחשבונות משולמים באופן שווה על ידי שני ה"שותפים". למעשה, הקשישה טענה כי בינה לבין הקשיש אין כל דבר, הם אינם מבלים במשותף ומדובר בשותפים בלבד.
המל"ל: "מדובר בבני זוג ידועים בציבור"
המוסד לביטוח לאומי טען כי אין לקבל את טענות הקשישה. בכתב ההגנה נטען כי הקשישים הכירו זה את זו לפני שנים, הם עלו לארץ מרוסיה באותו היום ומספרי הזהות שלהם עוקבים. כמו כן, מדובר, לטענת המל"ל, באותה כתובת המגורים ממועד עלייתם של הקשישה ו"בן זוגה" לישראל. בית הדין לעבודה קבע כי יש לקבל את התביעה ולדחות את טענות המוסד לביטוח לאומי.
בפסק הדין נקבע כי הוכח שהקשישים במקרה דנן היו שותפים לדירה, הא ותו לא. "לא היה בין השניים כל קשר, הם אינם מקיימים פעילויות משותפות, אינם מנהלים חיי שיתוף ומשפחה, ומגוריהם לא היו כפי שנטען – מיום עלייתם (אלא תשעה חודשים לאחר העלייה)", נכתב בפסק הדין. כמו כן, מספרי הזהות של הקשישים לא היו עוקבים כפי שנטען על ידי הביטוח הלאומי.
בנוגע לתקופה שלפני העלייה לישראל, נקבע כי הקשישים לא הכירו זה את זו והם גרו בערים אחרות ברוסיה. למרות הגעתם לישראל באותו המטוס, היכרותם הייתה מקרית בלבד (במסגרת לימודי עברית באולפן). מדובר בשני שותפים מבוגרים לדירה, אשר החליטו לשכור את הנכס משיקולי נוחות, קבע השופט, הקשישה ושותפה לדירה אינם מפריעים זה לזה, מאפשרים האחד לשני לחיות את חייו כרצונו, ואינם מקיימים שיתוף כבני זוג ידועים בציבור.
