האם הוסכם בין מבוטח לחברת ביטוח כי הפיצוי יהיה לפי חלפים מקוריים?

דרגו את המאמר

חלפים מקוריים בתביעת ביטוח, האמנם?

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע, במסגרת תביעת ביטוח אשר הונחה לפתחו, כי המבוטח הצליח להוכיח הסכמה בינו לבין חברת הביטוח בנוגע לתיקון רכבו על ידי חלפים חדשים. אי לכך, נקבע בפסק הדין כי חברת הביטוח תישא בפיצויים בגין התיקונים על בסיס חלפים מקוריים ולא חלופיים.

המבוטח טען בפני בית המשפט כי במהלך הפגישה עם סוכנת הביטוח, בטרם נרכשה הפוליסה על ידו, הוא סיכם עם הסוכנת כי הפיצוי בגין הנזקים לחלקי הרכב ייקבע בהתאם לשוויים של חלפים חדשים ומקוריים. לטענתו, הוא לא קיבל פיצויי בשיעור זה, למרות שרכבו היה מעורב בלא פחות מארבע תאונות דרכים. המבוטח הוסיף כי לאחר שפניו הושבו ריקם, לא נותרה לא כל ברירה אלא לפנות לערכאות המשפטיות. חברת הביטוח טענה כי לא היו דברים מעולם ולא הוסכם עם המבוטח על כך שהוא יזכה לפיצוי המבוסס על שוויים של חלפים מקוריים.

      קראו עוד בתחום:

• תביעת ביטוח לאחר שריפה - חברת הביטוח טוענת להצתה מכוונת
• איך לבחור ביטוח עסק? מה חשוב בביטוח עסקים?
• ביטוח מנהלים או קרן פנסיה - מה עדיף?

בית המשפט השלום בתל אביב קיבל את טענותיה של חברת הביטוח וקבע כי דין התביעה להידחות. בפסק הדין בשלום נכתב כי לא הוכח שחברת הביטוח הסכימה לפצות את המבוטח בגין חלפים מקוריים. כמו כן, צוין כי אין זה דבר אשר מתיישב עם העיקרון הביטוחי של השבת המצב לקדמותו. זאת ועוד, בית המשפט דחה את טענותיו של המבוטח בכל הנוגע לתאונה הרביעית. בפסק הדין נכתב כי דיווח מאוחר בנוגע לתאונה גרם לחברת הביטוח לנזק ראייתי, והמבוטח לא הוכיח את חבותה לעניין תאונה זו.

המבוטח, אשר השיג על כל אחת ואחת מקביעותיו של בית המשפט, הגיש ערעור על כך לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה וקיבל את הערעור. בפסק הדין נקבע כי תוכן הפגישה אשר נערכה בין סוכנת הביטוח לבין המבוטח נשלח לחברת הביטוח, ביחד עם השיקים מטעם המבוטח. דהיינו, מרגע שחברת הביטוח פדתה את השיקים, ופרוטוקול השיחה היה לפניה, ניתן לקבוע כי היא קיבלה את התנאים כפי שסוכמו בין הצדדים. מדובר אפוא בחוזה בעל פה אשר המכתב שימש ראיה לתוכנו.

ביקורת על פסק דינו של בית המשפט השלום

בית המשפט הוסיף ומתח ביקורת על קביעותיו של בית משפט השלום במקרה דנן. השופט ציין כי פיצוי כאמור איננו סותר את עיקרון השבת המצב לקדמותו, וזאת משום שהחוק איננו מונע מצדדים לחוזה ביטוחי להסכים על סוג החלפים לפיהם הפיצוי יתבצע.

במידה והמבטחת הייתה מעוניינת להגביל את סכום החלפים, היה עליה להיות ברורה בעניין עם כריתת החוזה, ובטח ובטח שלא להסכים לבקשתו של המבוטח בסוגיה. זאת ועוד, בית המשפט קיבל את טענותיו של המובטח בדבר התאונה הרביעית. נקבע כי האירוע הוכח על בסיס ראיות מספיקות וגם אם הדיווח על מקרה הביטוח ניתן לאחר זמן מה, לא מדובר בסוגיה המשפיעה על גובה הפיצוי.

לסיכום, בית המשפט קיבל את הערעור, וקבע כי חברת הביטוח תפצה את המבוטח בשיעור ההפרש בין החלפים המקוריים לבין הפיצוי שניתן בפועל. כמו כן, בית המשפט חייב את חברת הביטוח לשלם למבוטח פיצויים גם בגין התאונה הרביעית, בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט על סך 24,000 שקלים.