חובת הגילוי - ביטוח

דרגו את המאמר

כל חוזי הביטוח כפופים להוראותיו של חוק חוזה הביטוח. אחת הנורמות המרכזיות שמוסדרות בחוק חוזה הביטוח, זוהי חובת הגילוי שמוטלת על המבוטח. חובת הגילוי של המבוטח קבועה בסעיפים 6-7 לחוק חוזה ביטוח. סעיף 6 קובע את היקף החובה, ואילו סעיף 7 קובע מהן התוצאות של הפרת החובה.

לפי דיני החוזים הרגילים, הגילוי הנאות הינו דרישה משמעותית. לעומת זאת, נהוג לציין כי חקיקתו של חוק חוזה ביטוח שינתה את נקודת האיזון בכל הנוגע לחובת הגילוי של המבוטחים. השינוי התאפיין במגמה של צמצום חובת הגילוי שמוטלת על המבוטח. הגישה של חוק חוזה ביטוח הינה שחוזי הביטוח הינם חוזים צרכניים, ולכן יש להגן בעיקר על המבוטח אל מול הכוח הרב של המבטח.

לפני כריתתו של חוזה הביטוח, המבוטח נדרש למלא שאלות הצהרת בריאות או שאלות לגבי מצבו של הנכס המבוטח במקרה של ביטוח רכוש. נשאלת השאלה, מה קורה כאשר המבוטח אינו מגלה לחלוטין את כל העובדות הידועות לו בהצהרה? סעיף 6(א) קובע כי אי גילוי יכול להיות מבוטא באי מתן תשובה מלאה וכנה לשאלה שהציג המבטח, וזאת בעניין מהותי. הרבה פעמים מתעוררת מחלוקת האם אי הגילוי היה בעניין מהותי או לא. ברור מטבע הדברים כי חברות הביטוח טוענות כמעט תמיד, כי אי הגילוי היה מהותי למרות שלא כך הדבר. עניין מהותי הינו עניין שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את חוזה הביטוח כלל, או בתנאים שונים.

נוסף לכך, חוק חוזה ביטוח מטיל על המבוטח לגלות למבטח מידע שמבחינת המבטח הינו "עניין מהותי". במידה והמבוטח אינו מגלה זאת מתוך כוונת מרמה, הרי שחברת הביטוח יכולה להיות פטורה מתשלום דמי הביטוח לחלוטין או באופן חלקי.

 
הפרת הגילוי ותוצאותיה

גם במידה וחברת הביטוח מגלה כי המבוטח לא הצהיר על עניין מסוים, ועניין זה היה מהותי, אין זה אומר שהיא יכולה לקבל פטור אוטומאטי מתשלום דמי הביטוח. ההיפך הוא הנכון, התרופה העיקרית שעומדת לחברת הביטוח הינה האפשרות להקטין את גובה הפיצוי שהיא צריכה לשלם למבוטח, וזאת בהתאם ליחס שבין דמי הביטוח שהמבוטח אמור היה לשלם, ודמי הביטוח אותם שילם בפועל.

חברת הביטוח פטורה לחלוטין מתשלום התגמולים רק במידה והיא מצליחה להוכיח כי התשובה שנתן המבוטח ניתנה מתוך כוונת מרמה, או שחברת הביטוח מצליחה להוכיח כי מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה כלל, גם עבור פרמיית ביטוח גבוהה יותר, אם הוא היה יודע את מצבו האמיתי של המבוטח.

מספר מקרים לדוגמא

במקרה שהגיע לפתחו של בית משפט השלום בתל אביב, התובעת תבעה את חברת הביטוח לקבלת תגמול עבור ביטוח החיים של בעלה שנפטר ממחלת הסרטן. חברת הביטוח טענה כי סמוך לעריכת חוזה הביטוח, המנוח החל לקבל כבר את התרופות להסרת הגידול הסרטני, ואי גילוי זה מאפשר לה שלא לשלם לתובעת את התגמולים.

      קראו עוד בתחום:

• העליון: לא הופרה חובת הגילוי בפוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה בתקופת הביניים

בית המשפט דחה את טענתה של חברת הביטוח וקיבל את התביעה, תוך כדי שהוא מציין שחברת הביטוח לא עמדה בנטל הכבד להוכחה כי המנוח הסתיר את המידע במרמה. ההחתמה של המנוח על ההצהרה נערכה במשך דקה, ולכן ברור שלא הקריאו לו את סעיפי ההצהרה. יתר על כן, לא ניתן לקבוע כי מבטחת סבירה לא הייתה מבטחת את המנוח בנסיבות העניין גם אם היה גילוי מלא, אלא סביר יותר להניח שהיא הייתה מחריגה את חוזה הביטוח או מבקשת פרמיה גבוהה יותר.

במקרה נוסף שהונח בפני בית משפט השלום בחיפה, סוכן ביטוח החתים אישה שלא שלטה בשפה העברית והייתה עיוורת על הצהרת בריאות ולפיה מצבה תקין. כאשר המוטבים שלה ביקשו את תגמולי הביטוח, חברת הביטוח טענה כי בהצהרת הבריאות של המנוחה היא הסתירה מידע משמעותי. בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי סוכן הביטוח היה מודע למצבה של המבוטחת, ודרכו יש לייחס לחברת הביטוח ידיעה על מצבה, כי הרי הוא ידע בוודאות שהיא עיוורת.

לסיכום, חשוב להקפיד ולמלא בצורה מסודרת את ההצהרה שחברת הביטוח מבקשת מאיתנו, ולגלות את המידע הרלוונטי לחברת הביטוח. למרות זאת, גם אם לא מצהירים על כל האמת לחלוטין, אין זה אומר שאוטומאטית חברת הביטוח יכולה לזכות בפטור כאשר מתרחש המקרה הביטוחי, אלא רובץ עליה נטל כבד על מנת לזכות בכך.