האם מתווך יהלומים יכול היה למצוא עיסוק סביר או שמא מדובר באובדן כושר עבודה?

דרגו את המאמר

עיסוק סביר במסגרת תביעת מתווך יהלומים לאובדן כושר עבודה

תא (ת"א) 16998-07‏

עובדים רבים רוכשים לעצמם פוליסות ביטוח למקרה של אובדן כושר עבודה. לא אחת, פוליסת הביטוח הנ"ל מקפלת בתוכה חריג "בעייתי" בדמות החובה המוטלת על המבוטח להוכיח שאין בידו למצוא "עיסוק סביר" אחר. המונח עיסוק סביר נדון לא אחת בפסיקותיהם של בתי המשפט בערכאות השונות.

עיסוק סביר איננו עיסוק בעל תכנים סובייקטיביים או אובייקטיביים בלבד. מבחינה סובייקטיבית, יש להוכיח כי עיסוק סביר זה התאים ל"אורח חייו ונטיותיו התעסוקתיות של המבוטח". מנקודת המבט האובייקטיבית, חברת הביטוח צריכה להוכיח כי העיסוק הסביר הנטען התאים למבוטח מבחינת "הכשרתו והשכלתו".

עיסוק סביר נמדד גם בהתאם ל"סוג ההתמחות והיקפה". לדוגמא, במידה ומדובר בהתמחות רחבה, אזי ייתכן והמבוטח יוכל לבצע תפקיד אחר במסגרת אותו התחום. עם זאת, כאשר עסקינן בתחום במסגרת צרה, הרי שיהיה קיים קושי למבוטח למצוא תפקיד דומה באותו הענף.

להלן דוגמא למקרה בו אדם אשר עסק בתיווך יהלומים טען כי הוא איבד לחלוטין את כושר העבודה שלו, וזאת משום שהוא סובל מבעיות ברגליים שאינן מאפשרות לו לבצע את עבודת תיווך היהלומים כנדרש. בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי המבוטח במקרה דנן היה יכול לעבוד בתחומים אחרים הקשורים בעיסוק ביהלומים, ועבודתו לא הייתה מוגבלת לתיווך ותו לא.

הכשרתו של המבוטח והשכלתו

התובע טען כי מקצועו הינו תיווך ביהלומים. עם זאת, בהצעה לביטוח חיים, במסגרת הצהרת בריאות, ובטופס תביעה למקרה נכות או אובדן כושר עבודה, התובע הצהיר כי הוא "סוחר יהלומים". התובע נשאל בחקירה הנגדית מה היו עיסוקיו עובר לפגיעה הנוירופתית והוא השיב כי הוא עבד בליטוש יהלומים עוד בצעירותו, ואף לפני שירותו הצבאי.

      קראו עוד בתחום זה:

• חברת הביטוח תשלם לקצב שנפגע בידו בגין אובדן כושר עבודה
• פגיעה ביד דומיננטית - פיצויים עבור צורף לאחר תאונת אופנוע
• אובדן עין אחת - האם פגיעה בכושר השתכרות של העובד?
• אובדן כושר עבודה לאחר תאונת דרכים בגין נכות פסיכיאטרית

לאחר מכן, טען התובע, ניהלתי ביחד עם אחיי בית קפה בתל אביב. ב-1990 עזב התובע את עבודתו בבית הקפה והחל לעבוד תקופה קצרה כמנהל בית קפה אחר. בסופו של היום, הוא עזב את תחום המסעדנות והחל לעבוד בשנת 1995 בבורסה ליהלומים. לגבי עבודתו בבורסת היהלומים, התובע טען כי הוא עסק 90% בתיווך ו-10% במסחר.

בית המשפט שמע את העדויות וקבע כי אכן התובע היה במרבית הזמן מתווך יהלומים. עם זאת, התובע הוגדר כ"מצוי בתחומים רבים של העבודה עם יהלומים הנדרשת בבורסה". לדוגמא, הוא העיד שהוא יכול לעבוד בתור מלטש יהלומים ואף סיים קורס גמולוגיה בהצלחה. כמו כן, הוכח כי התובע היה בקיא גם בעבודות המסחר ביהלומים.

"התובע היה יכול למצוא עיסוק סביר"

"עבודת התיווך", טען התובע,"אינה רלבנטית עוד מבחינתי, וזאת משום שמצבי הבריאותי אינו מאפשר לי להתרוצץ בין משרדי הבורסה לשם התיווך באבנים היקרות".

בית המשפט קיבל טענתו זו. עם זאת, נקבע כי למרות שהתובע לא היה יכול לעבוד בתור מתווך, הרי שהוא היה כשיר לבצע תפקידים אחרים ועבודות נוספות במסגרת העיסוק ביהלומים. אי לכך, נקבע כי השאלה אשר תעמוד במרכז הדיון תהיה – האם התובע היה מסוגל למצוא "עיסוק סביר אחר המתאים להשכלתו וניסיונו", במסגרת חיי המסחר בבורסה או מחוצה לו. בית המשפט ענה על שאלה זו בחיוב.

בית המשפט בחן את חוות דעתם המקצועיות של המומחים אשר העידו בפניו (הן מטעם התביעה והן מטעם ההגנה). נקבע כי התובע לא הוכיח שהוא אינו יכול לעבודה, ולו במשרה חלקית, בתפקיד אשר יהלום את מגבלותיו החדשות ולא ידרוש ממנו עמידה או הליכה ממושכות. יתרה מכך, בית המשפט הדגיש כי התובע וב"כ לא הוכיחו גם שהראשון אינו יכול לעבוד גם בתור מנהל בית קפה או אחראי משמרת במסעדה. השופטת ציינה כי התובע לא שכנע שהוא אינו יכול לעבוד בעבודה "הדורשת ריכוז", וכן לא הוכח כי עבודה כאמור אכן תדרוש מאחרון ריכוז שאין ביכולתו לגייס.