שלילת תגמולי ביטוח בגין ניסיון לרמות את חברת הביטוח

דרגו את המאמר

מבוטח מסר פרטים לא נכונים מתוך לחץ – האם תגמולי הביטוח יבוטלו?

על פי החוק, מבוטחים חייבים למסור לחברת הביטוח דיווח אמיתי וכנה בעת שהם פונים ומגישים תביעת ביטוח. ישנם מקרים בהם מבוטחים מוסרים פרטים ראשונים מטעים, וזאת מתוך לחץ ומצוקה. בעניין זה, האם חברת ביטוח צריכה לשלם תגמולים לאחר תאונת דרכים כאשר נהג חדש נפגע בתאונה מבלי שנהג עם מלווה. מדובר במקרה בו נהג חדש נהג ללא מלווה, ואביו (מתוך לחץ) אמר לחברת הביטוח שהוא היה עם בנו ברכב,

האם עצם מעשה הרמייה, אשר נעשה מתוך לחץ ובשעת מצוקה, שולל את זכותם של התובעים לכספי הביטוח? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט המחוזי, במסגרת ערעור של חברת הביטוח על פסק דין שניתן בבית משפט השלום.
 

לגבי העובדות, לא הייתה מחלוקת בין הצדדים. הילד נהג ברכב ללא מלווה אחראי, שבועיים לאחר שקיבל את רישיון הנהיגה. לאחר נסיעה קצרה, איבד הנהג הצעיר את השליטה על המכונית והתנגש בעץ. הרכב ניזוק קשות ושמאי הגדיר את מצבו כ"טוטאל לוסט". היות והילד היה נהג חדש, הוא היה חייב לנהוג עם מלווה, וזאת מכוח סעיף 12א לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ":א-1961.

בעלת הרכב, אימו של הנער. מסרה לחברת הביטוח - באמצעות בעלה - הודעה על התאונה. בהודעה הראשונה נמסר כי הבעל ישב במושב שלצד הנהג בתור מלווה של הנהג החדש. גרסה דומה נמסרה על ידי בנה של בעלת הרכב ואביו במשטרה.

חוקר מטעם חברת הביטוח הגיע לביתה של המשפחה. במהלך שיחה עם האב, הודה בעלה של בעלת הרכב כי בנו נהג ללא מלווה בעת התאונה. "לאחר התאונה חששתי לעונש שיקבל בני, מאחר ונהג ללא מלווה. לכן, אמרתי למשטרה שאני ישבתי לצדו", הסביר האב את עדות השקר הראשונה. האב הוסיף בעדותו בבית המשפט כי לא רצה לערב את הבן בתביעות משפטיות מאחר שזה היה אמור להתגייס לצה"ל ולכן נמנע להכתים את שמו.

חברת הביטוח טוענת - מדובר בניסיון לרמות מתוך כוונה תחילה

חברת הביטוח טענה כי היא אינה מחויבת לשלם את כספי הביטוח וזאת מחמת שניים – היות הנער ללא מלווה, והשקר אשר נמסר בהודעה הראשונה ובמשטרה. הטענה הראשונה נדחתה מיד, גם בבית המשפט השלום וגם בבית המשפט המחוזי. השופטים ציינו כי עצם העובדה שלנער היה רישיון על סוג הרכב המדובר בעת התאונה, שומרת על זכותו לפיצויים מחברת הביטוח במקרה של תאונה. עם זאת, הטענה השנייה התקבלה והביאה לקבלת הערעור.

בפסק הדין נכתב כי בעבר, לפני כניסתו לתוקף של חוק חוזה הביטוח, הגישה הייתה כי חוזה ביטוח הוא חוזה שבו גילוי נאות מצד המבוטח מהווה היבט מרכזי בו (UBERRIMA FIDEI). עם כניסתו לתוקף, צמצם החוק את חובת הגילוי באופן ניכר, וכן השפיע על תוצאותיה.

סעיף 6(א) לחוק חוזה הביטוח צמצם את חובת הגילוי לחובה החלה על פרטים רלבנטיים בלבד. דהיינו, פרטים אשר יכולים להשפיע על חבותו של המבטח לשלם את תגמולי הביטוח. כמו כן, מבוטח איננו חייב למסור לחברת הביטוח פרטים באופן יזום.

      קראו עוד בתחום:

• דחיית תביעת פיצויים לאחר תאונת דרכים בעקבות ניסיון מרמה
• לרמות את חברת הביטוח, האמנם?
• האם חלה חובה על חברת בטוח לפצות מעורב בתאונה המנסה להונותה?

סעיף 6(ג) לחוק חוזה הביטוח מוסיף כי הסתרת פרטים מצידו של המבוטח, מתוך כוונת מרמה, הוא עניין מהותי אשר דינו כדין תשובה שאינה מלאה וכנה. דהיינו, בעוד שחובת הגילוי מצומצמת רק למענה על שאלות חברת הביטוח, הרי הסתרה מצד מבוטח של עניין שהוא יודע שהוא עניין מהותי והסתרתו נעשתה בכוונת מרמה, היא כתשובה שאינה מלאה וכנה. במקרה כגון זה, חברת הביטוח פטורה לחלוטין מחבותה. במקרים אלו, מוטל על חברת הביטוח להוכיח בבית המשפט כי המידע אשר לא נמסר לה הינו מהותי והמבוטח ידע זאת.

סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח קובע כי העלמה של עובדות, או מסירת עובדת כוזבות, מתוך כוונת מרמה, די בה כדי להקנות לחברת הביטוח פטור מתשלום.

כוונת מרמה דורשת הוכחת קיומם של שלושה תנאים – המבוטח מסר עובדות לא נכונות, הוא ידע שעובדות אלה אינן נכונות, ומסירת העובדות הבלתי נכונות הייתה לשם הוצאת כספים שלא כדין. בסעיף 25 לחוק אין דרישה לקיומו של קשר סיבתי בין תשלום הביטוח לבין המרמה.

מצד אחד, המחוקק הקל מאד על מבוטחים בבואם לדרוש את כספי הביטוח. מאידך, מבוטח המוסר פרטים מתוך כוונת מרמה עלול לאבד את זכותו לתגמולי הביטוח (למרות שהם מגיעים לו גם ללא המרמה).

לסיכום, בית המשפט המחוזי קבע כי יש לקבל את הערעור, וזאת משום שדברי המרמה שמסרו בני המשפחה לאחר התאונה נגעו לעניין המהותי ונועדו להוציא, לשיטתם, כספים ללא הצדקה מחברת הביטוח. אי לכך, מדובר בכוונת מרמה היורדת לשורשו של העניין.